להתחברות
לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

<a href="http://gerontology.sugia.net/issue/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/" target="blank">בדידות</a>

בדידות

בדידות היא אחד מגורמי התחלואה המרכזיים בעולם.
איפה אנו פוגשים אותה בזיקנה – במוסדות? בבית? כיצד ניתן להלחם בתופעה?
<a href="http://gerontology.sugia.net/issue/%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D/" target="blank">התעללות בזקנים</a>

התעללות בזקנים

הזנחה והתעללות בזקן הן תופעות בעלת היקף רחב. הן קיימות גם בישראל בעולם ומעוררות אי נחת רבה בעולם הגרונטולוגיה. האם נוכל למנוע זאת? האם יש הבדל בין התעללות בבית לבין התעללות במוסד?
כיצד נוכל לוודא שהזקן מקבל טיפול ראוי ומכובד?
<a href="http://gerontology.sugia.net/issue/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%94/" target="blank">תפיסת הזקן בחברה – גילנות ואפליה </a>

תפיסת הזקן בחברה – גילנות ואפליה

הזקנים נתפסים לא פעם כמסכנים וחלשים, שאין להתחשב בדעתם.
יש לשנות תפיסה זו מהיסוד. עלינו להבהיר לעולם כי זקנים הם ציבור שווה זכויות.
אל לנו להפלות אדם בשל גילו, מצבו הגופני או הקוגנטיבי.
<a href="http://gerontology.sugia.net/issue/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94/" target="blank">דיור מוגן או בקהילה?</a>

דיור מוגן או בקהילה?

שאלת הדיור בקהילה עברה התפתחות היסטורית.
בעבר, תחת מבנה המשפחתי המסורתי/חמולתי, היה ברור שמקומו של הזקן הוא בתוך משפחתו.
עם תהליך האורבניזציה ובהיעדר מענה משפחתי הפכו בתי האבות ובהמשך מוסדות הדיור המוגן ליעד רצוי.סקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה גילה כי קרוב ל-70% מציבור הקשישים בישראל הצהירו
שהם מעדיפים להזדקן בביתם, לשמור על כבודם האישי, על שליטה בחייהם (עד כמה שניתן) ועל סביבתם המוכרת.
יחד עם זאת, ישנם מבוגרים שבוחרים לא לשבת מול ארבע קירות בבית ריק, אלא לעבור להתגורר בדיור מוגן כדי לשפר את איכות חייהם החברתית, או לעבור לבית אבות מסיבות בריאותיות ו/או אחרות.
לצד המעבר של אותם בעלי יכולות כלכליות למה שנראה כמו איים של שלווה בדיור המוגן,
המעבר לבית האבות צופן בחובו טראומה, אותה ניתן לרכך על ידי הקצאת משאבים
ושיפור איכות הטיפול והביתיות במוסד.
<a href="http://gerontology.sugia.net/issue/%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%96%d7%a7%d7%9f/"target="blank">על מי האחריות לטיפול בזקן?</a>

על מי האחריות לטיפול בזקן?

האם האחריות לקשיש היא על בני משפחתו או שמא חובתה של מדינת הרווחה,
שדואגת להבטיח לאזרחיה בהגיעם לגיל זקנה
ביטחון סוציאלי, שירותי בריאות, רווחה, חברה, סיעוד וסיוע כלכלי?
ברוב המדינות המפותחות האחריות נחלקת בין המדינה לבין המשפחה,
והשאלה היא שאלת האיזון – מה מידת האחריות שהמדינה מקבלת עליה
ומה מוטל על המשפחה.
<a href="http://gerontology.sugia.net/issue/%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%98%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%94/"target="blank">הגבלת האוטונומיה</a>

הגבלת האוטונומיה

אנשים זקנים, בעיקר חולי דימנציה, זקנים נתפסים לא פעם כמסכנים וחלשים, ככאלו שאין להתחשב בדעתם. פעמים רבות ננקטות פעולות פיקוח ובקרה על פעילותם כאשר ההחלטות מתקבלות מבלי לשתף את האדם, תוך הפעלת לחץ או הצגת המידע באופן חלקי. האם זהו פיקוח לשם הגנה, או שלילת זכויות מזיקה?

<a href="http://gerontology.sugia.net/issue/%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%94-%d7%95%d7%96%d7%a7%d7%a0%d7%94/"target="blank">נהיגה וזקנה</a>

נהיגה וזקנה

החל מאיזה גיל יש להטיל על הנהג בדיקות רפואיות, ובאיזו תדירות? האם בדיקות רפואיות החל מגיל 70 יוצרות את האיזון הנכון בין האינטרס של הנהגים הזקנים לבין האינטרס הציבורי?

<a href="http://gerontology.sugia.net/%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f-2/?id=4680"target="blank">טיפולי אנטי-אייג'ינג</a>

טיפולי אנטי-אייג'ינג

מה השפעתן של ידועניות העוברות טיפולי אנטי אייג'ינג על תפיסת הזיקנה בחברה? האם יש לעודד מודל יופי זה או להתנגד לו?

<a href="http://gerontology.sugia.net/%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f-2/?id=4621"target="blank">כינוי הזיקנה</a>

כינוי הזיקנה

השפה יצרה ביטויים עוקפים למונחים "זקן" ו"זקנה", כגון "אזרח ותיק", "גיל הזהב", "הגיל השלישי" ועוד.
לא רק החברה נמנעת פעמים רבות מן השימוש במונח "זקן": זקנים רבים הפנימו את הקונוטציות השליליות של המונח ומעדיפים שלא יכנו אותם כך.

האם יש להתנגד לשימוש במילה "זקן" ולנקוט בפעולות הסברה שיביאו להגברת השימוש בביטויים חליפיים?

תמצית 
הזדקנות האוכלוסיה משנה את המבנה החברתי-קהילתי הקודם, שבו מרבית הקשישים חיו בקרב משפחותיהם וזכו למעמד של כבוד. שינוי זה מייצר אתגרים לא מועטים.
בשדה זה נעסוק בין השאר בסוגיות הקשות של בדידות והתעללות בקשישים כמו גם בשאלות של גילנות, והמתח שבין מעבר למוסד מול המשך חיים בקהילה.
את פירוט הסוגיות ראו כאן משמאל :