להתחברות
לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

מי בעד הדיור המוגן?

מי בעד הדיור המוגן?

המעבר לדיור מוגן מעניק מענה לצרכיו של הדייר העצמאי בכל תחומיי חייו: חברתית, תעסוקתית, כולל האפשרות לקבל סיוע בכל צרכי היומיומיים. הזקן כבר לא נמצא לבד, הוא יכול ליהנות מהשגחה רפואית ומהיכולת להיעזר בצוות מקצועי המלווה אותו לאורך היום.

לעתים, מספקות מסגרות המגורים לבני הגיל השלישי מסגרת חברתית-משפחתית אלטרנטיבית. כך למשל, בעוד שקשישים רבים מבלים לבדם בבית את ימי החגים, הרי שבמסגרות המגורים האלה ניתנת אפשרות הבחירה לחגוג עם חברים לחדר או למחלקה.

סוד קסמו של הדיור המוגן טמון בכך שהוא הופך למעין כפר גמלאים, או שכונה. מעין קהילה שיש בה שגרת חיים הכוללת לעתים גם אפשרויות טיפול ברפואה משלימה, מסעדה, מיני גולף, מרפאות כלליות, יעוץ גריאטרי, בריכות שחיה, מקהלות, חוגים מסוגים שונים, מכבסה, חוגים ועוד.

בעד הדיור בקהילה

בעד הדיור בקהילה

במעבר לדיור המוגן טמון קושי אינהרנטי, זאת מעצם הפרידה מתחושת הפרטיות שהייתה בבית. כל אדם במהלך חייו שואב את כוחו מתחושת שליטתו בחייו ומעצמאותו התפקודית, החברתית והכלכלית. קשישים רבים מעדיפים לשמור על עצמאותם ולהישאר בביתם.

בנוסף, קיים השיקול הכלכלי : לא כל משפחה מסוגלת לעמוד בעלויות הכלכליות הכבדות של מהלך כזה, שעלולות להגיע לאלפי שקלים מדי חודש

תמצית 

שאלת הדיור בקהילה עברה התפתחות היסטורית.

בעברבמבנה המשפחתי המסורתי/חמולתי היה ברור שמקומו של הזקן הוא בתוך משפחתו.
עם תהליך האורבניזציה ובהיעדר מענה משפחתי הפכו בתי האבות ובהמשך, מוסדות הדיור המוגן  ליעד רצוי

סקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה  גילה כי קרוב ל-70% מציבור הקשישים בישראל הצהירו כי הם מעדיפים  להזדקן בביתם, לשמור על כבודם האישי, על שליטה בחייהם (עד כמה שניתן) ועל סביבתם המוכרת.

יחד עם זאת, ישנם מבוגרים שבוחרים לא לשבת מול  ארבע קירות   בבית ריק ולעבור להתגורר בדיור מוגן  כדי לשפר את איכות חייהם החברתית, או לעבור לבית אבות מסיבות בריאותיות ו/או אחרות.

לצד המעבר של אותם בעלי יכולות כלכליות למה שנראה כמו איים של שלווה בדיור המוגן, המעבר לבית האבות צופן בחובו טראומה , אותה ניתן לרכך על ידי הקצאת משאבים ושיפור איכות הטיפול והביתיות במוסד.