להתחברות
לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

תקציר

תעדוף הנושאים לתכנית האב

מה הנושאים הקריטיים לביצוע התכנית?

האם לתעדף תקצוב ומיגור העוני?

האם לתעדף תקצוב ומיגור העוני?

ראשית , יש צורך בהערכת ההוצאה הכספית שתידרש ,לצורך הבטחת התיפקוד התקין והתפתחותם של מערכות השירותים לזקנים. וכן למגר את העוני בזיקנה.
לאחר מכן  יהיה צורך  להתייחס להיקף המשאבים שיידרשו ולדרכי גיוסם.
האם לתעדף איכות חיים?

האם לתעדף איכות חיים?

  • הבטחת זמינות ונגישות לשירותים איכותיים ומספקים ברחבי הארץ תוך הקפדה על שוויוניות בין מקומות שונים;
  • איכות: דאגה תמידית להבטחת איכות גבוהה של השירותים המספקים לאוכלוסייה הזקנה על ידי הכשרה מתאימה של מטפלים וניהול מנגנוני פיקוח ובקרה יעילים;
  • מידע: הפצה רחבה של המידע על השירותים ועל קיומם של מרכזי מידע אקטיביים,שהזקנים ובני משפחותיהם יכולים לפנות אליהם בעת הצורך;
האם תעסוקה ופרישה?

האם תעסוקה ופרישה?

  • פרישה מעבודה: שינוי החקיקה וההסדרים הקיימים כדי שהגיל יחדל להיות סיבה להפסקת עבודה
    וכדי לאפשר המשך תעסוקה למי שמעוניינים ומסוגלים להמשיך לעבוד;
  • פיתוח תכניות המאפשרות למי שמעוניין בכך להמשיך ולעבוד,
    בין באותו תפקיד ובין בעיסוקים חדשים, במשרות מלאות או חלקיות;
  • מתן תמריצים למעסיקים שיעסיקו זקנים;
  • ראו כאן הצעה של תנועת 121 לקידום התעסוקה בגיל השלישי
האם נושאים אחרים חשובים יותר?

האם נושאים אחרים חשובים יותר?

סיוע למטפלים העיקריים (בני המשפחה) המטפלים בזקנים באמצעות:

  • תמיכה: פיתוח תכניות לתמיכה במטפלים העיקריים, בכלל זה קבוצות תמיכה, סיוע נפשי וחברתי;
  • מידע: הספקת מידע רחב ומקיף על השירותים, על הדרכים ועל האפשרויות להסתייע בשירותי הסיוע הפורמליים;
  • הכשרה: פיתוח תכניות למתן הכשרה וידע למטפלים העיקריים בכל הנוגע לטיפול בזקנים הנזקקים לסיוע;
  • שירותי הפוגה: אלו נחוצים כדי לאפשר למטפלים עיקריים מנוחה והפוגה ממשימות הטיפול בזקן, זאת באמצעות הוספת ימים ושעות פעילות של מרכזי יום, בכלל זה מרכזי לילה לתשושי נפש;
  • מתן תמריצים למטפלים עיקריים הממשיכים לטפל בזקנים, בעיקר סיעודיים ומרותקים לבית;
  • פיתוח סביבות עבודה ידידותיות למטפלים עובדים: באמצעות מתן תמריצים למעסיקים;
הבטחת מעמדם וכבודם של הזקנים בחברה ומניעת תופעות של גילנות (ageism)
שילוב של תכנית אב לאומית עם תכניות מקומיות. מתן מענים הולמים לצורכי האוכלוסייה הזקנה -בהווה ובעתיד מחייב פיתוח תכנית אב לאומית שתתייחס לנושאים שרק הממשלה המרכזית יכולה -לטפל בהם בשיתוף עם גורמים ארציים נוספים. במקביל, יש לעודד יזמות מקומית שתתייחס
לצרכים מקומיים ספציפיים. תכניות מקומיות ללא תכנית לאומית כוללת עלולה להגביר את אי-השוויוניות בין יישובים בהיקף השירותים ובאיכותם.
הבטחת מעורבות פעילה של הזקנים בעיצוב חייהם.

  • תמיכה: פיתוח תכניות לתמיכה במטפלים העיקריים, בכלל זה קבוצות תמיכה, סיוע נפשי וחברתי;
  • מידע: הספקת מידע רחב ומקיף על השירותים, על הדרכים ועל האפשרויות להסתייע בשירותי הסיוע הפורמליים;
  • הכשרה: פיתוח תכניות למתן הכשרה וידע למטפלים העיקריים בכל הנוגע לטיפול בזקנים הנזקקים לסיוע;
  • שירותי הפוגה: אלו נחוצים כדי לאפשר למטפלים עיקריים מנוחה והפוגה ממשימות הטיפול בזקן, זאת באמצעות הוספת ימים ושעות פעילות של מרכזי יום, בכלל זה מרכזי לילה לתשושי נפש;
  • מתן תמריצים למטפלים עיקריים הממשיכים לטפל בזקנים, בעיקר סיעודיים ומרותקים לבית;
  • פיתוח סביבות עבודה ידידותיות למטפלים עובדים: באמצעות מתן תמריצים למעסיקים;
שירותי מניעה.
מערכת השירותים לזקנים צריכה לפעול למניעה ככל האפשר של הידרדרות ומצוקה מחמת זיקנה.
יש להבטיח ששירותי המניעה יהיו רכיב אינטגרלי במערכת השירותים לזקנים. לצורך זה יש לקדם תכניות בעלות המאפיינים הבאים: קידום בריאות: חינוך והסברה על אורח חיים בריא, מניעת עישון, חיסונים וכדומה; שיקום ומניעת הידרדרות תפקודית: הרחבת שירותי השיקום והמניעה ) reablement ( כדי לצמצם או לדחות את ההידרדרות התפקודית של זקנים;
"זיקנה פעילה" (active-aging’ ) : המשך רציף של פעילות חברתית, כלכלית, תרבותית ורוחנית, כדי להבטיח תוחלת חיים בבריאות טובה;
"ערים בריאות" ו"קהילות ידידותיות לזקנים" ) age-friendly cities (: פיתוח תכניות של ערים בריאות וידידותיות ברחבי הארץ על פי הפלטפורמה שפיתח ארגון הבריאות העולמי ) WHO .) במסגרת זו יש להתייחס גם לתכנון ערים ולתצורה שלהם, לרבות שירותי תחבורה, כדי לאפשר ניידות ופעילות של הזקנים במקומות מגוריהם;

השבוע (יולי 2019) הוגשה תכנית האב הלאומית לנושא הזקנה ליו"ר הכנסת.
מדובר בתכנית עליה עמלו חברי כנסת, נציגי ציבור ואנשי מקצוע מתחום הזקנה בשנים האחרונות על מנת לקדם את העיסוק בתחום ולבסס חזון יישומי למדינת ישראל בנושא.

את התכנית הובילו  יו"ר האגודה, פרופסור יצחק בריק, יחד עם ח"כ  טלי פלוסקוב שעמדה בראש הועדה.

כמובן שהשאלה מעכשיו היא הביצוע ולפיכך עולה שאלת התעדוף  .
מה הם  לדעתכם הנושאים החשובים והדחופים ביותר לטיפול מתוך תכנית האב ?

כנסו כאן לדיון בשאלה מורכבת זו

הדיון

x
האם לתעדף תקצוב ומיגור העוני?

האם לתעדף תקצוב ומיגור העוני?

תגובה אחת
  • x

    לטעמי העוני הינו נושא חשוב אך מותיר מחוץ לטיפולנו את מרבית אוכלוסיית הזקנים שזקוקה לא פחות לטיפול ולכן אין לתעדף אותו תחילה.
    ללא קשר לתכנית האב, יש מקום להגדיר ולבחון את היקף התופעה האמיתי בקרב הזקנים. ההגדרות המשמשות כיום אינן משקפות את המצב בפועל.

    מלהאוזן-חסון ענת

x
האם לתעדף איכות חיים?

האם לתעדף איכות חיים?

3 תגובות
  • x

    ראשית כל לסלק את סגן שר הבריאות
    אדם ערל לב ואכזר שאין לו מושג כלל ברפואה.
    חסידי גור ידועים בקיצוניותם והוא דואג למקורביו כפי שהיה כתוב גם ב"הארץ" .

    באשר לחוק הסיעוד,
    גם לאנשים עשירים ששילמו מסים מגיע טיפול סיעודי ולא רק לעניים
    ואין להתנות זאת במבחן הכנסה ברוטו של 5700 ש"ח שזה לעג לרש.
    הזקן זקוק למזון יקר, תרופות ונסיעות במוניות וכן עזרה ביתית.

    במוסדות יש ללמד משהו שלא קיים בארץ והנקרא חמלה
    שאופייני לבתי חולים נוצרים כפי שהכרתי מקרוב.

    לדאוג לתת לגיטימציה לאי הארכת חיים סתם
    שזה המוטו של לילך בו אני חבר מזה עשרות שנים.

    ד"ר יעקב וגנר
    פסיכולוג קליני ורפואי
    בדרגת מדריך מומחה בפסיכודיאגנוסטיקה ופסיכותרפיה
    שעסק בפסיכוגריאטריה 30 שנה

    וגנר יעקב

  • x

    עיקר השיח המתקיים היום סביב סוגיית הזקנה הסיעודית נוגע לחוק הסיעוד, שירותים טכניים וסיעודיים בקהילה. tbh מבקש, להעלות לסדר היום הציבורי והרפואי את סוגיית איכות החיים של מזדקנים בישראל דרך חשיפה, העברה, שימוש וכיבוד ייפוי כח רפואי.

    למה?

    1. בעידן הפוסט מודרני, חלק ניכר מהאזרחים הוותיקים (900,00 במספר) הופכים לשכבה מוחלשת בעיקר לאור ההתרחקות הגוברת מהתא המשפחתי, והחולי הפוליכרוני (רב מחלתי) המלווה גלאים מתקדמים.
    2. כלים וידע מקדים, שינתן לכל אדם המגיע לגיל 67 ומעלה דרך ייפוי כח רפואי, יחזק את חוסנם בעת משבר הדורש קבלת החלטות רפואיות.הפתרון פשוט וקיים בחקיקה שאיננה מיושמת יישום ייפוי הכח הרפואי מהווה נדבך חשוב במימוש זכותו של אדם לבחור את הטיפול הרפואי/סיעודי שיוענק לו בהתאם לרצונו ותפיסת עולמו הערכית. מדובר בזכות בסיסית באחד הצמתים המכריעים במהלך חייו של אדם וכל שכן כשמעמדו וסמכותו הולכים ומתדלדלים לצד תלות גוברת במערכת הרפואית ובבני משפחתו.

      מה נדרש

      1. זירוז סיום אישור ייפוי כח הרפואי המתמשך[1] בוועדות הרלוונטיות בכנסת .
      2. חשיפת ייפוי הכח הרפואי בפני קהל המטופלים:
      • על ידי רופאי משפחה עבור כל מי שהגיע לגיל 67 . בהקשר זה, נדרש נוהל חוזר מנכ"ל משרד הבריאות כולל מערכת תגמולים.
      • על ידי אחיות /עו"סים בבתי חולים לחולים עם גילויים של מצבי חולי משמעותיים המוגדרים כמסכנים את חיי האדם או כרוניים ללא אפשרות ריפוי ובדגש על הגיל השלישי הסובל יותר מכל מריבוי מחלות כרוניות (פוליכרוני).
      1. קביעת תקציב ייעודי רב שנתי להכשרת צוותי רפואה ייעודיים, עו"סים קליניים בקהילה/בבתי אבות ציבוריים/במרכזי יום, לכלים ליצירת שיח משמעותי עם בני המשפחה המטפלים ועם האדם הזקן אשר יסייעו בקידום החתימה על ייפוי הכח .  
      2. יצירת קואליציה של בעלי עניין (ציבורי, פרטי, מגזר שלישי) לקידום קמפיין ציבורי משותף עם משרדי הממשלה במטרה לקדם חתימה על ייפוי הכח הרפואי כחלק מאיכות חייו של האזרח הוותיק .
      3. תודה, שרית אורן , מנכ"לית "גישה לחיים".

      [1] לפי סעיף 32טו לחוק וסעיף 16 לחוק זכויות החולה- מופיע כטופס ד' בתקנות ייפוי כוח מתמשך.

    שרית אורן

  • x

    איכות החיים היא הסוגייה החשובה בזיקנה מאחר והיא מקיפה את כלל אוכלוסיית הזקנים: עניים ושאינם עניים, מתפקדים ושאינם מתפקדים, בעלי מקורות תמיכה וכאלו שחסרים אותם. כששוקלים תוכנית אב לאוכלוסייה רחבה יש מקום להתייחס לכולה ורק אחר כך לאוכלוסיות ספציפיות עם צרכים ייחודיים. ככלל, האוכלוסייה של הזקנים מאריכה חיים, אך עוברת שנים רבות וקשות תוך כדי התמודדות עם איכות חיים הולכת ויורדת בשל מגוון נסיבות. לשם יצירת איכות חיים טובה בזיקנה יש הן לפתח ולהציע שרותים מגוונים שיכללו גם אוכלוסיות שהיום אינן משתמשות בשרותים הקיימים והן להבטיח קיום כלכלי מייטבי ע"י שיפור תנאי הפנסייה לפורשים מהעבודה וע"י אפשרויות העסקה למי שמעוניין ומסוגל להמשיך ולעבוד.

    מלהאוזן-חסון ענת

x
האם תעסוקה ופרישה?

האם תעסוקה ופרישה?

x
האם נושאים אחרים חשובים יותר?

האם נושאים אחרים חשובים יותר?

x
השבוע (יולי 2019) הוגשה תכנית האב הלאומית לנושא הזקנה ליו"ר הכנסת.
מדובר בתכנית עליה עמלו חברי כנסת, נציגי ציבור ואנשי מקצוע מתחום הזקנה בשנים האחרונות על מנת לקדם את העיסוק בתחום ולבסס חזון יישומי למדינת ישראל בנושא.

את התכנית הובילו  יו"ר האגודה, פרופסור יצחק בריק, יחד עם ח"כ  טלי פלוסקוב שעמדה בראש הועדה.

כמובן שהשאלה מעכשיו היא הביצוע ולפיכך עולה שאלת התעדוף  .
מה הם  לדעתכם הנושאים החשובים והדחופים ביותר לטיפול מתוך תכנית האב ?

כנסו כאן לדיון בשאלה מורכבת זו
לעיון בתכנית האב לחצו כאן
דיון בשאלת התעדוף

דיון בשאלת התעדוף

עורך

תגובות אחרונות

user profile image
עורך
12.11.2019 13:17
ממשלות מתחלפות, תקציבים נתקעים, ואנחנו בינתיים מזדקנים. האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ממשיכה לעבוד במרץ. אתמול הוגשה: הצעה חדשה לתיקון חוק האזרחים הוותיקים. הצעה זו המתייחסת להקלה על תשלומי ארנונה מקיימת את לשון תכנית האב הלאומית (להרחבה לחצו): "יש להביא בחשבון את הקשר בין הדיור למצב העוני אצל האזרחים הוותיקים. מצבם של מי שיש להם פתרונות דיור שונה מזה של מי שאין להם; רוב האזרחים הוותיקים גרים בקהילה, בין בדירות שבבעלותם ובין בשכירות. מדינת ישראל מגשימה הלכה למעשה את המדיניות של הזדקנות בקהילה, ומאפשרת לאזרחים ותיקים החפצים בכך להמשיך לגור בביתם לעת זקנה באמצעות פיתוח והפעלה של מגוון שירותים בקהילה." אילו נושאים דחופים נוספים לדעתכם יש להעלות לסדר היום?
user profile image
וגנר יעקב
8.11.2018 11:25
ראשית כל לסלק את סגן שר הבריאות
אדם ערל לב ואכזר שאין לו מושג כלל ברפואה.
חסידי גור ידועים בקיצוניותם והוא דואג למקורביו כפי שהיה כתוב גם ב"הארץ" .

באשר לחוק הסיעוד,
גם לאנשים עשירים ששילמו מסים מגיע טיפול סיעודי ולא רק לעניים
ואין להתנות זאת במבחן הכנסה ברוטו של 5700 ש"ח שזה לעג לרש.
הזקן זקוק למזון יקר, תרופות ונסיעות במוניות וכן עזרה ביתית.

במוסדות יש ללמד משהו שלא קיים בארץ והנקרא חמלה
שאופייני לבתי חולים נוצרים כפי שהכרתי מקרוב.

לדאוג לתת לגיטימציה לאי הארכת חיים סתם
שזה המוטו של לילך בו אני חבר מזה עשרות שנים.

ד"ר יעקב וגנר
פסיכולוג קליני ורפואי
בדרגת מדריך מומחה בפסיכודיאגנוסטיקה ופסיכותרפיה
שעסק בפסיכוגריאטריה 30 שנה

מקורות אחרונים

חברי הפורום