להתחברות
לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

האם לתעדף תקצוב ומיגור העוני?

האם לתעדף תקצוב ומיגור העוני?

ראשית , יש צורך בהערכת ההוצאה הכספית שתידרש ,לצורך הבטחת התיפקוד התקין והתפתחותם של מערכות השירותים לזקנים. וכן למגר את העוני בזיקנה.
לאחר מכן  יהיה צורך  להתייחס להיקף המשאבים שיידרשו ולדרכי גיוסם.
האם לתעדף איכות חיים?

האם לתעדף איכות חיים?

  • הבטחת זמינות ונגישות לשירותים איכותיים ומספקים ברחבי הארץ תוך הקפדה על שוויוניות בין מקומות שונים;
  • איכות: דאגה תמידית להבטחת איכות גבוהה של השירותים המספקים לאוכלוסייה הזקנה על ידי הכשרה מתאימה של מטפלים וניהול מנגנוני פיקוח ובקרה יעילים;
  • מידע: הפצה רחבה של המידע על השירותים ועל קיומם של מרכזי מידע אקטיביים,שהזקנים ובני משפחותיהם יכולים לפנות אליהם בעת הצורך;
האם תעסוקה ופרישה?

האם תעסוקה ופרישה?

  • פרישה מעבודה: שינוי החקיקה וההסדרים הקיימים כדי שהגיל יחדל להיות סיבה להפסקת עבודה
    וכדי לאפשר המשך תעסוקה למי שמעוניינים ומסוגלים להמשיך לעבוד;
  • פיתוח תכניות המאפשרות למי שמעוניין בכך להמשיך ולעבוד,
    בין באותו תפקיד ובין בעיסוקים חדשים, במשרות מלאות או חלקיות;
  • מתן תמריצים למעסיקים שיעסיקו זקנים;
  • ראו כאן הצעה של תנועת 121 לקידום התעסוקה בגיל השלישי
האם נושאים אחרים חשובים יותר?

האם נושאים אחרים חשובים יותר?

סיוע למטפלים העיקריים (בני המשפחה) המטפלים בזקנים באמצעות:

  • תמיכה: פיתוח תכניות לתמיכה במטפלים העיקריים, בכלל זה קבוצות תמיכה, סיוע נפשי וחברתי;
  • מידע: הספקת מידע רחב ומקיף על השירותים, על הדרכים ועל האפשרויות להסתייע בשירותי הסיוע הפורמליים;
  • הכשרה: פיתוח תכניות למתן הכשרה וידע למטפלים העיקריים בכל הנוגע לטיפול בזקנים הנזקקים לסיוע;
  • שירותי הפוגה: אלו נחוצים כדי לאפשר למטפלים עיקריים מנוחה והפוגה ממשימות הטיפול בזקן, זאת באמצעות הוספת ימים ושעות פעילות של מרכזי יום, בכלל זה מרכזי לילה לתשושי נפש;
  • מתן תמריצים למטפלים עיקריים הממשיכים לטפל בזקנים, בעיקר סיעודיים ומרותקים לבית;
  • פיתוח סביבות עבודה ידידותיות למטפלים עובדים: באמצעות מתן תמריצים למעסיקים;
הבטחת מעמדם וכבודם של הזקנים בחברה ומניעת תופעות של גילנות (ageism)
שילוב של תכנית אב לאומית עם תכניות מקומיות. מתן מענים הולמים לצורכי האוכלוסייה הזקנה -בהווה ובעתיד מחייב פיתוח תכנית אב לאומית שתתייחס לנושאים שרק הממשלה המרכזית יכולה -לטפל בהם בשיתוף עם גורמים ארציים נוספים. במקביל, יש לעודד יזמות מקומית שתתייחס
לצרכים מקומיים ספציפיים. תכניות מקומיות ללא תכנית לאומית כוללת עלולה להגביר את אי-השוויוניות בין יישובים בהיקף השירותים ובאיכותם.
הבטחת מעורבות פעילה של הזקנים בעיצוב חייהם.

  • תמיכה: פיתוח תכניות לתמיכה במטפלים העיקריים, בכלל זה קבוצות תמיכה, סיוע נפשי וחברתי;
  • מידע: הספקת מידע רחב ומקיף על השירותים, על הדרכים ועל האפשרויות להסתייע בשירותי הסיוע הפורמליים;
  • הכשרה: פיתוח תכניות למתן הכשרה וידע למטפלים העיקריים בכל הנוגע לטיפול בזקנים הנזקקים לסיוע;
  • שירותי הפוגה: אלו נחוצים כדי לאפשר למטפלים עיקריים מנוחה והפוגה ממשימות הטיפול בזקן, זאת באמצעות הוספת ימים ושעות פעילות של מרכזי יום, בכלל זה מרכזי לילה לתשושי נפש;
  • מתן תמריצים למטפלים עיקריים הממשיכים לטפל בזקנים, בעיקר סיעודיים ומרותקים לבית;
  • פיתוח סביבות עבודה ידידותיות למטפלים עובדים: באמצעות מתן תמריצים למעסיקים;
שירותי מניעה.
מערכת השירותים לזקנים צריכה לפעול למניעה ככל האפשר של הידרדרות ומצוקה מחמת זיקנה.
יש להבטיח ששירותי המניעה יהיו רכיב אינטגרלי במערכת השירותים לזקנים. לצורך זה יש לקדם תכניות בעלות המאפיינים הבאים: קידום בריאות: חינוך והסברה על אורח חיים בריא, מניעת עישון, חיסונים וכדומה; שיקום ומניעת הידרדרות תפקודית: הרחבת שירותי השיקום והמניעה ) reablement ( כדי לצמצם או לדחות את ההידרדרות התפקודית של זקנים;
"זיקנה פעילה" (active-aging’ ) : המשך רציף של פעילות חברתית, כלכלית, תרבותית ורוחנית, כדי להבטיח תוחלת חיים בבריאות טובה;
"ערים בריאות" ו"קהילות ידידותיות לזקנים" ) age-friendly cities (: פיתוח תכניות של ערים בריאות וידידותיות ברחבי הארץ על פי הפלטפורמה שפיתח ארגון הבריאות העולמי ) WHO .) במסגרת זו יש להתייחס גם לתכנון ערים ולתצורה שלהם, לרבות שירותי תחבורה, כדי לאפשר ניידות ופעילות של הזקנים במקומות מגוריהם;
sources

תמצית

השבוע (יולי 2019) הוגשה תכנית האב הלאומית לנושא הזקנה ליו"ר הכנסת.
מדובר בתכנית עליה עמלו חברי כנסת, נציגי ציבור ואנשי מקצוע מתחום הזקנה בשנים האחרונות על מנת לקדם את העיסוק בתחום ולבסס חזון יישומי למדינת ישראל בנושא.

את התכנית הובילו  יו"ר האגודה, פרופסור יצחק בריק, יחד עם ח"כ  טלי פלוסקוב שעמדה בראש הועדה.

כמובן שהשאלה מעכשיו היא הביצוע ולפיכך עולה שאלת התעדוף  .
מה הם  לדעתכם הנושאים החשובים והדחופים ביותר לטיפול מתוך תכנית האב ?

כנסו כאן לדיון בשאלה מורכבת זו

הדיון הערוך

  • עורך

    ראשית , יש צורך בהערכת ההוצאה הכספית שתידרש ,לצורך הבטחת התיפקוד התקין והתפתחותם של מערכות השירותים לזקנים. וכן למגר את העוני…
    ראשית , יש צורך בהערכת ההוצאה הכספית שתידרש ,לצורך הבטחת התיפקוד התקין והתפתחותם של מערכות השירותים לזקנים. וכן למגר את העוני בזיקנה.
    לאחר מכן  יהיה צורך  להתייחס להיקף המשאבים שיידרשו ולדרכי גיוסם.
    (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    הבטחת שירותים חברתיים איכותיים העונים על הצרכים הרבגוניים של אוכלוסיית הזקנים; אינטגרציה ותיאום במערך השירותים: אינטגרציה של השירותים, רצף שירותים…
    • הבטחת זמינות ונגישות לשירותים איכותיים ומספקים ברחבי הארץ תוך הקפדה על שוויוניות בין מקומות שונים;
    • איכות: דאגה תמידית להבטחת איכות גבוהה של השירותים המספקים לאוכלוסייה הזקנה על ידי הכשרה מתאימה של מטפלים וניהול מנגנוני פיקוח ובקרה יעילים;
    • מידע: הפצה רחבה של המידע על השירותים ועל קיומם של מרכזי מידע אקטיביים,שהזקנים ובני משפחותיהם יכולים לפנות אליהם בעת הצורך;
    (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    פרישה מעבודה: שינוי החקיקה וההסדרים הקיימים כדי שהגיל יחדל להיות סיבה להפסקת עבודה וכדי לאפשר המשך תעסוקה למי שמעוניינים ומסוגלים…
    • פרישה מעבודה: שינוי החקיקה וההסדרים הקיימים כדי שהגיל יחדל להיות סיבה להפסקת עבודה וכדי לאפשר המשך תעסוקה למי שמעוניינים ומסוגלים להמשיך לעבוד;
    • פיתוח תכניות המאפשרות למי שמעוניין בכך להמשיך ולעבוד, בין באותו תפקיד ובין בעיסוקים חדשים, במשרות מלאות או חלקיות;
    • מתן תמריצים למעסיקים שיעסיקו זקנים;
    • ראו כאן הצעה של תנועת 121 לקידום התעסוקה בגיל השלישי
    (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    סיוע למטפלים העיקריים (בני המשפחה) המטפלים בזקנים באמצעות: תמיכה: פיתוח תכניות לתמיכה במטפלים העיקריים, בכלל זה קבוצות תמיכה, סיוע נפשי…
    סיוע למטפלים העיקריים (בני המשפחה) המטפלים בזקנים באמצעות:
    • תמיכה: פיתוח תכניות לתמיכה במטפלים העיקריים, בכלל זה קבוצות תמיכה, סיוע נפשי וחברתי;
    • מידע: הספקת מידע רחב ומקיף על השירותים, על הדרכים ועל האפשרויות להסתייע בשירותי הסיוע הפורמליים;
    • הכשרה: פיתוח תכניות למתן הכשרה וידע למטפלים העיקריים בכל הנוגע לטיפול בזקנים הנזקקים לסיוע;
    • שירותי הפוגה: אלו נחוצים כדי לאפשר למטפלים עיקריים מנוחה והפוגה ממשימות הטיפול בזקן, זאת באמצעות הוספת ימים ושעות פעילות של מרכזי יום, בכלל זה מרכזי לילה לתשושי נפש;
    • מתן תמריצים למטפלים עיקריים הממשיכים לטפל בזקנים, בעיקר סיעודיים ומרותקים לבית;
    • פיתוח סביבות עבודה ידידותיות למטפלים עובדים: באמצעות מתן תמריצים למעסיקים;
    הבטחת מעמדם וכבודם של הזקנים בחברה ומניעת תופעות של גילנות (ageism) שילוב של תכנית אב לאומית עם תכניות מקומיות. מתן מענים הולמים לצורכי האוכלוסייה הזקנה -בהווה ובעתיד מחייב פיתוח תכנית אב לאומית שתתייחס לנושאים שרק הממשלה המרכזית יכולה -לטפל בהם בשיתוף עם גורמים ארציים נוספים. במקביל, יש לעודד יזמות מקומית שתתייחס לצרכים מקומיים ספציפיים. תכניות מקומיות ללא תכנית לאומית כוללת עלולה להגביר את אי-השוויוניות בין יישובים בהיקף השירותים ובאיכותם.
    הבטחת מעורבות פעילה של הזקנים בעיצוב חייהם.
    • תמיכה: פיתוח תכניות לתמיכה במטפלים העיקריים, בכלל זה קבוצות תמיכה, סיוע נפשי וחברתי;
    • מידע: הספקת מידע רחב ומקיף על השירותים, על הדרכים ועל האפשרויות להסתייע בשירותי הסיוע הפורמליים;
    • הכשרה: פיתוח תכניות למתן הכשרה וידע למטפלים העיקריים בכל הנוגע לטיפול בזקנים הנזקקים לסיוע;
    • שירותי הפוגה: אלו נחוצים כדי לאפשר למטפלים עיקריים מנוחה והפוגה ממשימות הטיפול בזקן, זאת באמצעות הוספת ימים ושעות פעילות של מרכזי יום, בכלל זה מרכזי לילה לתשושי נפש;
    • מתן תמריצים למטפלים עיקריים הממשיכים לטפל בזקנים, בעיקר סיעודיים ומרותקים לבית;
    • פיתוח סביבות עבודה ידידותיות למטפלים עובדים: באמצעות מתן תמריצים למעסיקים;
    שירותי מניעה. מערכת השירותים לזקנים צריכה לפעול למניעה ככל האפשר של הידרדרות ומצוקה מחמת זיקנה. יש להבטיח ששירותי המניעה יהיו רכיב אינטגרלי במערכת השירותים לזקנים. לצורך זה יש לקדם תכניות בעלות המאפיינים הבאים: קידום בריאות: חינוך והסברה על אורח חיים בריא, מניעת עישון, חיסונים וכדומה; שיקום ומניעת הידרדרות תפקודית: הרחבת שירותי השיקום והמניעה ) reablement ( כדי לצמצם או לדחות את ההידרדרות התפקודית של זקנים; "זיקנה פעילה" (active-aging’ ) : המשך רציף של פעילות חברתית, כלכלית, תרבותית ורוחנית, כדי להבטיח תוחלת חיים בבריאות טובה; "ערים בריאות" ו"קהילות ידידותיות לזקנים" ) age-friendly cities (: פיתוח תכניות של ערים בריאות וידידותיות ברחבי הארץ על פי הפלטפורמה שפיתח ארגון הבריאות העולמי ) WHO .) במסגרת זו יש להתייחס גם לתכנון ערים ולתצורה שלהם, לרבות שירותי תחבורה, כדי לאפשר ניידות ופעילות של הזקנים במקומות מגוריהם;
    (צפיה בדעה במקור)
  • אודי ליאון

    השבוע (יולי 2019) הוגשה תכנית האב הלאומית לנושא הזקנה ליו"ר הכנסת. מדובר בתכנית עליה עמלו חברי כנסת, נציגי ציבור ואנשי מקצוע מתחום הזקנה…
    השבוע (יולי 2019) הוגשה תכנית האב הלאומית לנושא הזקנה ליו"ר הכנסת.
    מדובר בתכנית עליה עמלו חברי כנסת, נציגי ציבור ואנשי מקצוע מתחום הזקנה בשנים האחרונות על מנת לקדם את העיסוק בתחום ולבסס חזון יישומי למדינת ישראל בנושא.
    את התכנית הובילו  יו"ר האגודה, פרופסור יצחק בריק, יחד עם ח"כ  טלי פלוסקוב שעמדה בראש הועדה. כמובן שהשאלה מעכשיו היא הביצוע ולפיכך עולה שאלת התעדוף  . מה הם  לדעתכם הנושאים החשובים והדחופים ביותר לטיפול מתוך תכנית האב ?
    כנסו כאן לדיון בשאלה מורכבת זו
    לעיון בתכנית האב לחצו כאן
    (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    ממשלות מתחלפות, תקציבים נתקעים, ואנחנו בינתיים מזדקנים. האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ממשיכה לעבוד במרץ. אתמול הוגשה: הצעה חדשה לתיקון חוק האזרחים הוותיקים.… ממשלות מתחלפות, תקציבים נתקעים, ואנחנו בינתיים מזדקנים. האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ממשיכה לעבוד במרץ. אתמול הוגשה: הצעה חדשה לתיקון חוק האזרחים הוותיקים. הצעה זו המתייחסת להקלה על תשלומי ארנונה מקיימת את לשון תכנית האב הלאומית (להרחבה לחצו): "יש להביא בחשבון את הקשר בין הדיור למצב העוני אצל האזרחים הוותיקים. מצבם של מי שיש להם פתרונות דיור שונה מזה של מי שאין להם; רוב האזרחים הוותיקים גרים בקהילה, בין בדירות שבבעלותם ובין בשכירות. מדינת ישראל מגשימה הלכה למעשה את המדיניות של הזדקנות בקהילה, ומאפשרת לאזרחים ותיקים החפצים בכך להמשיך לגור בביתם לעת זקנה באמצעות פיתוח והפעלה של מגוון שירותים בקהילה." אילו נושאים דחופים נוספים לדעתכם יש להעלות לסדר היום? (צפיה בדעה במקור)

מקורות עקריים