חוות דעת הלכתית בשאלת הלגיטימיות של הרדמה של חולה הגוסס .
כמו בסיפורה של השדרית שמירה אימבר.
שהורדמה לקראת מותה הצפוי על פי חוק החולה הנוטה למות (ראו כאן)
" סאדציה פליאטיבית נמצאת בתחום שבין ההיתר ולעתים החובה לעבור לרפואה פליאטיבית,
שעיקרה הטבת איכות החיים של האדם הקרוב למותו ועטיפתו בחסד וברחמים,
ובין האיסור המוחלט לעשות פעולה אקטיבית לקיצור חייו של אדם.
התמיכה העקרונית בטיפול הפליאטיבי היא נכונה מבחינה הלכתית ומוסרית, ובד בבד התנגדות מוחלטת לפעולה אקטיביות המקצרות חיים – גם אלה שמנסות להיראות אחרת.
במסגרת זו, מותר לתת לאדם משככי כאבים, מורפיום, ותרופות אחרות מקבוצת הבנזודיאזפינים, כאשר המטרה המרכזית היא הקלת כאביו וטשטושו. היתר זה קיים גם אם יש סיכון מסוים שהדבר יביא לקיצור חייו, אך זאת בתנאי שאין מדובר בהגדרת המטרה ככזו, ובמינון מושגח ומוקפד שאכן נועד להסרת הכאב ממנו. מותר אפוא לתת הנחיה כזו ולבקש שימוש במשככי כאבים ותרופות מסוג זה אם חס ושלום יהיו ייסורים קשים.
כאשר משתמשים בכך כדי לקצר את חייו של אדם בלי לקרוא לזה בשמו – זהו עיוות מוסרי והלכתי, ולכן אסור לתת הנחיה כזו."
