להתחברות
לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

מקורות

הזנה מלאכותית בדמנציה מתקדמת


במחקר איכותני שערכו ד"ר אפרת גיל ואחרים, נערכו מעקב + ראיונות עם 17 אפוטרופסים של חולים בדמנציה מתקדמת במרפאה הגסטרואינטסטינלית במרכז הרפואי בני ציון, באשר לבחירה בהליך של הזנה מלאכותית באמצעות Percutaneous endoscopic gastrostomy, או בקיצור PEG.

זהו צינור האכלה ישיר לקיבה החודר את העור. כאשר ההתדרדרות הקוגניטיבית מתחילה להתבטא באובדן היכולת לאכול באופן עצמאי, מזמין הרופא המטפל את המשפחה לייעוץ במרפאה גסטרואינטסטינאלית אשר בעקבותיו תתקבל החלטה בדבר מצבו התזונתי של הקרוב בעתיד לבוא.

משמעות הבחירה שלא להזין את המטופל באופן מלאכותי היא אי אכילה בעתיד כתוצאה מהיעדר תובנה, ובתווך נקיטה בגישת "אכילת נוחות", אשר דוגלת בהצעת מזון ושתייה ללא כפייה, וקבלה ותמיכה במצבים של אי רצון המטופל לאכול או לשתות. יש לציין כי מחקרים מסוף שנות ה90-תחילת שנות ה2000 מצביעים באופן ברור על היעדר תרומה של הPEG במניעת מחלות או מוות, כלומר- נמצא שאין הבדל בין החדרת PEG לבין "אכילת נוחות" מבחינת אחוזי תמותה ותחלואה נלווית.

באירופה ובארה"ב הלך והפך ההליך לבלתי מקובל מבחינה מקצועית, בעוד שבמדינת ישראל אחוזי השימוש בPEG בדמנציה מתקדמת (שלב 7 הסופי) נותרים גבוהים נכון לעת כתיבת המאמר (52.9% בארץ לעומת 11% בקנדה).

למרות זאת, כל 17 המטפלים בחרו להחדיר את הצינור המדובר בהליך פולשני לקיבה של בן המשפחה, עם הסכמה מדעת לגבי הסיבוכים שיכולים להתלוות להליך. החוקרות ניתחו את התמות המרכזיות שעלו מהראיונות, לפי 4 סיבות עיקריות להעדפת ההליך הרפואי על פני הגישה ה'טבעית'.

הסיבה הראשונה היא אי קיומה של שיחה מקדימה על רצונות בסוף החיים עם המטופל, כתוצאה מכך בכל המקרים לא היו הנחיות מקדימות וברובם לא הייתה הבעת רצונות כלשהי שניתן לפעול לפיה בשלבים המאוחרים. זאת משום חוסר רצון להתמודד עם המוות, אי שימת דגש על חשיבות שיחה שכזו, או מחשבה שבן הזוג יוכל אולי להתגבר על חוליו ולחזור לעצמו לאור חוויות עבר וכוחות אישיים. חלק מהאפוטרופסים ניסו לדלות רמזים אודות רצון המטופל מתוך קטעי שיחות עבר ודברים שאמר, ובכל מקרה כולם בחרו בגישת הPEG, למרות שרבים מהם ציינו במפורש (ואף השאירו הוראות אישיות) שלא היו רוצים להגיע למצב של הזנה מלאכותית בעצמם.

הסיבה השנייה היא התפיסה ששימוש בטכנולוגיה הזו יכול להוביל לשיפור במצב בן המשפחה, ותליית תקוות בהליך.

הסיבה השלישית היא אמונה דתית, משפחות רבות העלו את נושא 'רצון האל', ללא קשר לדת ממנה הם מגיעים או לרמת האמונה הדתית בחייהם. הם פירשו את רצונות האל כמקדשים את הארכת החיים בכל מחיר, כולל שימוש בטכנולוגיית הPEG.

הסיבה הרביעית היא שיקולים כלכליים, הם אלה שמובילים לרוב משפחות לשכן את בן משפחתם בבית אבות ממשלתי. בבתי אבות אלה לרוב כוח האדם הינו מקצועי ואיכותי פחות מאשר במקומות אחרים, ויש יסוד סביר להניח שצוות רפואי בעל רקע כזה יעדיף הזנה מלאכותית על פני 'האכלת נוחות' בשל קלות השימוש בו והחיסכון בזמן. כמו כן צוות מקצועי פחות עלול לדגול בגישות אינטואיטיביות ומיושנות של הדגשת חשיבות ההזנה לבריאות ולחיים, במקום לכבד את האוטונומיה ואת איכות החיים של המטופלים ולאפשר להם 'לבחור' שלא לאכול כחלק מגישה פליאטיבית.

המחברות מסכמות בטענה המרכזית העולה ממחקרן, והיא ששיקולים רבים מעבר לתועלת רפואית מובילים אפוטרופוס לבצע החלטות עבור בן משפחתו החולה, הם משקפים תמות בחברה הישראלית כגון זיכרון השואה, ומקדשים הזנה בכל מחיר. על צוותים רפואיים להיות ערים לתופעה על מנת להיות מסוגלים להסביר ולתמוך בתהליכי קבלת החלטות.

סוגיות קשורות

מקורות קרובים