להתחברות
לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

חובה להגן על הזקן

חובה להגן על הזקן

הביטחון האישי הוא מעל הכל, והסביבה הביתית מגלמת בקרבה סכנות רבות.

ביטחון ויכולת להמשיך לגור בבית חשובים יותר מחדירה לפרטיות ושלילה מסוימת של חופש (כך מאמינים בני משפחה מטפלים רבים).

ידוע גם שאמצעים לשימוש ידני כגון לחצני מצוקה לא מוכיחים את עצמם כיעילים במצבי חירום רבים (ראו כאן).

גם במידה שהזקן חולה הדמנציה מביע התנגדות, הוא אינו חי בוואקום, ורצונות המשפחה המטפלת משמעותיים במקרה זה (ראו אגיך).

שלילת זכויות מזיקה

שלילת זכויות מזיקה

אמצעי בקרה רבים ננקטים של בני משפחה רחוקים. רוב המשפחות לא מאפשרות בפועל יותר חופש לזקן כתוצאה מכך, ובעיקר מצמצמות את הקשר הפיזי איתו (ראו כאן).

המשפחות גם נוטות לקבל החלטות מטעמים אישיים, שאין להן הוכחות טיפוליות (ראו כאן),

בני משפחה עלולים שלא לקבל את רצון הזקן גם כאשר הוא מביע אותו בצורות שונות, בטענה שהוא לא כשיר. בייחוד כאשר הוא מנוגד לרצון המשפחה והמטפלים (ראו חוק הכשירות המנטלית).

קבלת החלטות הנוגעות לחיי הזקן מבלי לשתף אותו מהווה פגיעה בכבודו, (לדוגמה העברה לבית אבות).

בנוסף, תחושת שלילת אוטונומיה ופלישה למרחב האישי עלולה להוביל לחרדה קשה וחוסר אונים (כאן), כמו גם לפגוע בבריאות הזקן (ראו כאן).

sources

תמצית

על מנת להגן על האדם זקן מפני מצבי חירום, פעמים רבות ננקטות ע"י בני המשפחה פעולות שמסייעות להם בפיקוח ובקרה על פעילותו, כגון הכנסת שותף לחשבון הבנק, התקנת טכנולוגיות כגון רדארים לאיתור נפילות, צמידי GPS להגנה במצבי שוטטות ועוד.

במקרים רבים, ההחלטה מתקבלת מבלי לשתף את האדם או תוך הפעלת לחץ או הצגת המידע באופן חלקי (ראו כאן). הסברים אחדים הם שהאדם הזקן נעדר כשירות מנטלית לקבלת החלטות, אולי אפילו חתם על הוראות מקדימות או שמונה עבורו אפוטרופוס. אם כן מדוע יש צורך לשאול לדעתו? בייחוד כאשר המטרה היא הגנה עליו (ראו כאן).

תיאוריות מסוימות מגדירות זקנים עם דמנציה כלא-עוד מתקיימים כיצורים אוטונומיים באופן מלא, אלא בתוך קונטקסט של קשר עם הסביבה והדדיות, ומתוקף כך כלי עזר בקבלת החלטות ובקרה על התנהגות הם לגיטימיים (ראו כאן).

מטרת הסוגיה הנוכחית היא לבחון את ההנחה הזו, את המניעים לשימוש בעזרים לניטור ופיקוח ואת מידת יעילותם.

 

הדיון הערוך

  • עורך

    ב-2019 מתו מעל 130 זקנים בבתיהם, מבלי שאף אדם יידע על כך (ראו כאן). ביניהם בן 80 שנפל בביתו בעין…
    ב-2019 מתו מעל 130 זקנים בבתיהם, מבלי שאף אדם יידע על כך (ראו כאן). ביניהם בן 80 שנפל בביתו בעין הסערה ונמצא ע"י משפחתו. אילו היה בביתו רדאר אלקטרוני לאיתור נפילות (כזה), יתכן שאפשר היה למנוע את מותו בנסיבות אלו.
    טכנולוגיות מסייעות לפעילות זקנים, בייחוד חולי דמנציה, נכנסות לשימוש בקצב הולך וגובר ברחבי העולם.
    הן כוללות חיישנים, מכשירי איכון (GPS) ומסכים מסוגים שונים. מטרתן היא לסייע במצבי חירום ולשמור על קשר
    עם המשפחה והרופא המטפל (Telemedicine). בפועל, פעמים רבות הן משמשות לפיקוח על חיי הזקן ומותקנות מבלי להתייעץ עמו, או תוך הצגת מידע חלקי והפעלת לחץ.

    תיאוריות מסוימות מגדירות זקנים עם דמנציה כלא-עוד מתקיימים כיצורים אוטונומיים באופן מלא, אלא בתוך קונטקסט של קשר עם הסביבה והדדיות, ומתוקף כך אין חובה להתחשב בכל רצונותיהם (ראו כאן).

    מטרת הסוגיה הנוכחית היא לבחון את ההנחה הזו, את המניעים לשימוש בעזרים לניטור ופיקוח ואת מידת יעילותם.

    עיינו בעמדות העיקריות בדיון וכתבו, מה דעתכם?

    (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    עמדות מרכזיות עמדות מרכזיות (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    הביטחון האישי הוא מעל הכל, והסביבה הביתית מגלמת בקרבה סכנות רבות. ביטחון ויכולת להמשיך לגור בבית חשובים יותר מחדירה לפרטיות ושלילה מסוימת… הביטחון האישי הוא מעל הכל, והסביבה הביתית מגלמת בקרבה סכנות רבות. ביטחון ויכולת להמשיך לגור בבית חשובים יותר מחדירה לפרטיות ושלילה מסוימת של חופש (כך מאמינים בני משפחה מטפלים רבים). ידוע גם שאמצעים לשימוש ידני כגון לחצני מצוקה לא מוכיחים את עצמם כיעילים במצבי חירום רבים (ראו כאן). גם במידה שהזקן חולה הדמנציה מביע התנגדות, הוא אינו חי בוואקום, ורצונות המשפחה המטפלת משמעותיים במקרה זה (ראו אגיך). (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    אמצעי בקרה רבים ננקטים של בני משפחה רחוקים. רוב המשפחות לא מאפשרות בפועל יותר חופש לזקן כתוצאה מכך, ובעיקר מצמצמות את… אמצעי בקרה רבים ננקטים של בני משפחה רחוקים. רוב המשפחות לא מאפשרות בפועל יותר חופש לזקן כתוצאה מכך, ובעיקר מצמצמות את הקשר הפיזי איתו (ראו כאן). המשפחות גם נוטות לקבל החלטות מטעמים אישיים, שאין להן הוכחות טיפוליות (ראו כאן), בני משפחה עלולים שלא לקבל את רצון הזקן גם כאשר הוא מביע אותו בצורות שונות, בטענה שהוא לא כשיר. בייחוד כאשר הוא מנוגד לרצון המשפחה והמטפלים (ראו חוק הכשירות המנטלית). קבלת החלטות הנוגעות לחיי הזקן מבלי לשתף אותו מהווה פגיעה בכבודו (לדוגמה העברה לבית אבות). בנוסף, תחושת שלילת אוטונומיה ופלישה למרחב האישי עלולה להוביל לחרדה קשה וחוסר אונים (כאן), כמו גם לפגוע בבריאות הזקן (ראו כאן). (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    מקרה לדוגמא מקרה לדוגמא (צפיה בדעה במקור)
  • שאלה
    עורך

    פנתה אל הרב יובל שרלו ביתה של בת 86 המבקשת להתייעץ לגבי מתן תרופה שמפחיתה חרדות, תרופה שתסייע לאימה לישון. האם… פנתה אל הרב יובל שרלו ביתה של בת 86 המבקשת להתייעץ לגבי מתן תרופה שמפחיתה חרדות, תרופה שתסייע לאימה לישון. האם מסרבת ליטול את התרופה. ידוע שבמצבים התחלתיים של דמנציה חרדה קשה מלווה את הזקן בכל מעשיו. ידוע גם שמחסור בשינה, דיכאון וחרדות משפיעים לרעה על תפקוד קוגניטיבי ועלולים לערפל כושר שיפוט. שואלת הבת, אם יש דרך להקל על התחושות הקשות, מדוע לא לנקוט בה? אולי האם הזקנה זקוקה ל'תמיכה' בקבלת ההחלטה? הרי לא מגיע לה לסבול. מה דעתכם ? האם לתת את התרופה ללא ידיעת האם, בשל היתרונות הברורים שלה?     (צפיה בדעה במקור)
  • יצחק בריק

    אוטונומיה הוא ערך ויעד משמעותי עבור האדם המזדקן. ככל אדם, גם האדם המזדקן, משתדל מאד להמשיך ולשמור על עצמאותו ולא… אוטונומיה הוא ערך ויעד משמעותי עבור האדם המזדקן. ככל אדם, גם האדם המזדקן, משתדל מאד להמשיך ולשמור על עצמאותו ולא להיות תלוי בעזרת הזולת. שאיפה זו מתחילה ביכולת לקבל החלטות באופן עצמאי ולא לפעול על פי החלטות של אחרים. (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    חוק האפוטרופסות חוק האפוטרופסות (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    התיקון ה18 לחוק האפוטרופסות מקדים תרופה למכה בכך שמציב על סדר היום היתכנות של אובדן כשירות עתידית במצבים של דמנציה.… התיקון ה18 לחוק האפוטרופסות מקדים תרופה למכה בכך שמציב על סדר היום היתכנות של אובדן כשירות עתידית במצבים של דמנציה. התיקון מרחיב על השארת הוראות חתומות בדמות ייפוי כוח מתמשך לקבלת החלטות, ומציג תפקיד של "תומך בקבלת החלטות", בהדגישו את החובה המוסרית לברר מה רצונות הזקן בכל נקודה על קשת הדמנציה (בהמשך לעקרונות החוק האנגלי). מצד אחד, מצבים של קושי קוגניטיבי הם עתיד ממשי של רבים מאיתנו. חשוב שתהיה למצב ולזכויות הנלוות לו התייחסות חוקית. מצד שני, ניתן גם לראות שמתקיימת הסללה של כלל הזקנים להתכוננות לעתיד של צורך באפוטרופוס. אולי יש מקום לשאול, האם מתלווים גם חסרונות להצגתו של הזקן כבעל עתיד של הזדקקות לתמיכה והגנה? מה דעתכם? (צפיה בדעה במקור)
  • גלעד סממה

    אני חושב שלכל הזקנים באמת יש צורך עתידי באפוטרופוס. לא? אחוזי דמנציה עולים עם הגיל, וזה אומר עקרונית שאם נאריך… אני חושב שלכל הזקנים באמת יש צורך עתידי באפוטרופוס. לא? אחוזי דמנציה עולים עם הגיל, וזה אומר עקרונית שאם נאריך ימים זה מתישהו יגיע. או כמעט בטוח יגיע.. בעצם אני חושב שכולנו זקוקים להגנה נקודה, כי אי אפשר לדעת מה יקרה מחר ועדיף להיות בטוחים. אז לשאלתך, אין חסרונות באפוטרופסות, מקסימום פשוט לא מוציאים אותה לפועל.. לא? מה אני מפספס? (צפיה בדעה במקור)
  • רועי צוקר

    גלעד ואם דעת האפוטרופוס שונה מדעתו של הזקן (לגבי פיננסיים, החלטות בריאותיות, או הכנסה של מטפל הביתה למשל) והוא מנצל… גלעד ואם דעת האפוטרופוס שונה מדעתו של הזקן (לגבי פיננסיים, החלטות בריאותיות, או הכנסה של מטפל הביתה למשל) והוא מנצל את כוחו? בהנחה שלא מדובר על דמנציה מתקדמת כמובן... (צפיה בדעה במקור)

מקורות עקריים