קדושת הנעורים בחברה שלנו המעודדת את החיפוש הבלתי נדלה אחרי מעיין הנעורים, ובו הכמיהה להבסת המוות, מקבלת את ביטוייה התרבותיים בשלל תחומי האמנות והמוסיקה כמו בשירה של להקת אלפוייל – כאן
ובסדרת המד"ב לחיות לנצח – כאן
רדיפה זו ניצבת אל מול רוח התקופה בה ניצני השינוי של ההבניה החברתית השלילית של הזקנה נובטים, מבקשים לקבל בברכה את פניה של הזקנה ומעודדים דווקא את טיפוח ייחודיותה כפי שטוען פרופ' פלגי כאן
מציאות זו מעלה את השאלה האם מעֶבר לצורך בהארכת שנות חיים בריאות, עלינו להמשיך ולקעקע את מעיין הנעורים במראה, בשפה ובביטויי התרבות השונים, המעגנים אותו כ"כ עמוק בעולמנו, או שמא עלינו לקבל בברכה את פני הזקנה החשופות, ולהבין כי הרדיפה אחרי אידיאל הנעורים אינה אלא מבססת אמצעים רבי-עוצמה להטמעה של סטריאוטיפים גילניים בחברה, כפי שאלו באים למשל לידי ביטוי בספרו של האקסלי "עולם חדש מופלא" (לחץ כאן למעבר למקור), ובכך משרישה נורמות מזיקות שבעצם ראוי לשנותן?!
(כתבה: נועה בכמן)