להתחברות
לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

עדיפות לבני משפחה מטפלים

עדיפות לבני משפחה מטפלים

טיפול שאינו פורמלי ניתן לרוב על ידי בני משפחה מקרבה ראשונה.

מחקרים מצביעים על כך שהטיפול והתמיכה הבלתי פורמליים מהווים את עמוד השדרה של הטיפול הממושך באוכלוסייה הזקנה. הדעה השכיחה היא שזו האלטרנטיבה המועדפת ע"י זקנים ומשפחותיהם, הן משום שטיפול כזה מאפשר למטופל טיפול בבית ובקהילה, והן משום שהוא מאפשר לבן המשפחה מטפל להחזיר אהבה וטיפול, מה שמגביר תחושות של סיפוק, שביעות רצון וערך עצמי.

לקריאה נוספת לחצו כאן

עדיפות למטפלים חיצוניים

עדיפות למטפלים חיצוניים

בשנים האחרונות עלתה המודעות של אנשי המקצוע לכך שעומס יתר ושחיקה של בני משפחה מטפלים עשויים להוביל להתנהגויות תוקפניות כלפי הקשישים, ואף להתעללות פיזית ונפשית בהם (כפי ניתן לקרוא כאן).

כמו כן, הולכות ומתרבות העדויות המחקריות על ההשלכות השליליות של העומס על בני המשפחה, ובקרב אנשי המקצוע מתבססת התפיסה שהטיפול בקשישים מוגבלים יכול לפגוע באופן משמעותי באיכות חייהם של בני המשפחה ובבריאותם הפיזית והנפשית. במקרים מסוימים, בני המשפחה המטפלים נאלצים להפחית אחוזי משרה או לעזוב את העבודה על מנת להקדיש את מירב זמנם לטיפול בבן המשפחה הזקן, מה שגורם לקושי כלכלי ולפגיעה בקריירה.

לא פעם בני משפחה מטפלים נוטים לחשוב שאף אחד לא יטפל ביקירם טוב כמוהם, זה אולי נכון, אך לצד זה, יש לזכור כי אפשר לטפל אחרת ועדיין לטפל היטב. עבור קשישים רבים, וגם עבור בני משפחתם, במקרים מסוימים הפתרונות של מעבר לסוג של דיור מוגן או העסקת עובד זר לטיפול בבן המשפחה, עשויים להיות ישימים, ראויים, ולספק הן ביטחון פיזי ונפשי למבוגר והן הקלה עבור בן המשפחה המטפל.

תמצית 

בישראל, כמו בשאר העולם, העלייה בגיל מלווה גם בעליה בשיעור הזקנים המוגבלים בתפקודם וזקוקים לתמיכה וטיפול עקב נכות פיזית/ירידה קוגניטיבית.

חלק גדול מהטיפול בזקנים נעשה בידי בנות ובני המשפחה הגרעינית. אלו מכונים "מטפלים בלתי פורמליים" (caregivers), והם לרוב, כפי שניתן לקרוא כאן, מטפלים ללא תמורה כספית או מעמד סטטוטורי, תוך מילוי תפקיד מורכב וקשה הכולל תמיכה פיזית, רגשית, רוחנית, כספית ומעשית.

בעוד שלתפקיד המטפל בבן המשפחה הזקן יתרונות רבים (לרבות תחושת הסיפוק ושותפות הגורל), הרי שכפי שניתן לקרוא כאן, הטיפול נושא בחובו גם לא מעט אתגרים והשלכות שליליות.

משום כך, ולאור שינויים המשפיעים על יכולתה של המשפחה להתמודד עם הזדקנות בני המשפחה בעתיד, כמו גם הארכת תוחלת החיים והירידה בשיעורי הילודה, נשאלת אפוא השאלה, כיצד ראוי לטפל ביקירנו? כמו כן, ולאור הסיכוי הגבוה שכל אחד מאיתנו יידרש לכך בעצמו, אם אי פעם (חו"ח) נמצא את עצמנו במצב בו נזדקק לטיפול סיעודי, מי נרצה שייטפל בנו?