כנס

האם לתעדף תקצוב ומיגור העוני?

האם לתעדף תקצוב ומיגור העוני?

ראשית , יש צורך בהערכת ההוצאה הכספית שתידרש ,לצורך הבטחת התיפקוד התקין והתפתחותם של מערכות השירותים לזקנים. וכן למגר את העוני בזיקנה.
לאחר מכן  יהיה צורך  להתייחס להיקף המשאבים שיידרשו ולדרכי גיוסם.
האם לתעדף איכות חיים?

האם לתעדף איכות חיים?

  • הבטחת זמינות ונגישות לשירותים איכותיים ומספקים ברחבי הארץ תוך הקפדה על שוויוניות בין מקומות שונים;
  • איכות: דאגה תמידית להבטחת איכות גבוהה של השירותים המספקים לאוכלוסייה הזקנה על ידי הכשרה מתאימה של מטפלים וניהול מנגנוני פיקוח ובקרה יעילים;
  • מידע: הפצה רחבה של המידע על השירותים ועל קיומם של מרכזי מידע אקטיביים,שהזקנים ובני משפחותיהם יכולים לפנות אליהם בעת הצורך;
האם תעסוקה ופרישה?

האם תעסוקה ופרישה?

  • פרישה מעבודה: שינוי החקיקה וההסדרים הקיימים כדי שהגיל יחדל להיות סיבה להפסקת עבודה
    וכדי לאפשר המשך תעסוקה למי שמעוניינים ומסוגלים להמשיך לעבוד;
  • פיתוח תכניות המאפשרות למי שמעוניין בכך להמשיך ולעבוד,
    בין באותו תפקיד ובין בעיסוקים חדשים, במשרות מלאות או חלקיות;
  • מתן תמריצים למעסיקים שיעסיקו זקנים;
  • ראו כאן הצעה של תנועת 121 לקידום התעסוקה בגיל השלישי
האם נושאים אחרים חשובים יותר?

האם נושאים אחרים חשובים יותר?

סיוע למטפלים העיקריים (בני המשפחה) המטפלים בזקנים באמצעות:

  • תמיכה: פיתוח תכניות לתמיכה במטפלים העיקריים, בכלל זה קבוצות תמיכה, סיוע נפשי וחברתי;
  • מידע: הספקת מידע רחב ומקיף על השירותים, על הדרכים ועל האפשרויות להסתייע בשירותי הסיוע הפורמליים;
  • הכשרה: פיתוח תכניות למתן הכשרה וידע למטפלים העיקריים בכל הנוגע לטיפול בזקנים הנזקקים לסיוע;
  • שירותי הפוגה: אלו נחוצים כדי לאפשר למטפלים עיקריים מנוחה והפוגה ממשימות הטיפול בזקן, זאת באמצעות הוספת ימים ושעות פעילות של מרכזי יום, בכלל זה מרכזי לילה לתשושי נפש;
  • מתן תמריצים למטפלים עיקריים הממשיכים לטפל בזקנים, בעיקר סיעודיים ומרותקים לבית;
  • פיתוח סביבות עבודה ידידותיות למטפלים עובדים: באמצעות מתן תמריצים למעסיקים;
הבטחת מעמדם וכבודם של הזקנים בחברה ומניעת תופעות של גילנות (ageism)
שילוב של תכנית אב לאומית עם תכניות מקומיות. מתן מענים הולמים לצורכי האוכלוסייה הזקנה -בהווה ובעתיד מחייב פיתוח תכנית אב לאומית שתתייחס לנושאים שרק הממשלה המרכזית יכולה -לטפל בהם בשיתוף עם גורמים ארציים נוספים. במקביל, יש לעודד יזמות מקומית שתתייחס
לצרכים מקומיים ספציפיים. תכניות מקומיות ללא תכנית לאומית כוללת עלולה להגביר את אי-השוויוניות בין יישובים בהיקף השירותים ובאיכותם.
הבטחת מעורבות פעילה של הזקנים בעיצוב חייהם.

  • תמיכה: פיתוח תכניות לתמיכה במטפלים העיקריים, בכלל זה קבוצות תמיכה, סיוע נפשי וחברתי;
  • מידע: הספקת מידע רחב ומקיף על השירותים, על הדרכים ועל האפשרויות להסתייע בשירותי הסיוע הפורמליים;
  • הכשרה: פיתוח תכניות למתן הכשרה וידע למטפלים העיקריים בכל הנוגע לטיפול בזקנים הנזקקים לסיוע;
  • שירותי הפוגה: אלו נחוצים כדי לאפשר למטפלים עיקריים מנוחה והפוגה ממשימות הטיפול בזקן, זאת באמצעות הוספת ימים ושעות פעילות של מרכזי יום, בכלל זה מרכזי לילה לתשושי נפש;
  • מתן תמריצים למטפלים עיקריים הממשיכים לטפל בזקנים, בעיקר סיעודיים ומרותקים לבית;
  • פיתוח סביבות עבודה ידידותיות למטפלים עובדים: באמצעות מתן תמריצים למעסיקים;
שירותי מניעה.
מערכת השירותים לזקנים צריכה לפעול למניעה ככל האפשר של הידרדרות ומצוקה מחמת זיקנה.
יש להבטיח ששירותי המניעה יהיו רכיב אינטגרלי במערכת השירותים לזקנים. לצורך זה יש לקדם תכניות בעלות המאפיינים הבאים: קידום בריאות: חינוך והסברה על אורח חיים בריא, מניעת עישון, חיסונים וכדומה; שיקום ומניעת הידרדרות תפקודית: הרחבת שירותי השיקום והמניעה ) reablement ( כדי לצמצם או לדחות את ההידרדרות התפקודית של זקנים;
"זיקנה פעילה" (active-aging’ ) : המשך רציף של פעילות חברתית, כלכלית, תרבותית ורוחנית, כדי להבטיח תוחלת חיים בבריאות טובה;
"ערים בריאות" ו"קהילות ידידותיות לזקנים" ) age-friendly cities (: פיתוח תכניות של ערים בריאות וידידותיות ברחבי הארץ על פי הפלטפורמה שפיתח ארגון הבריאות העולמי ) WHO .) במסגרת זו יש להתייחס גם לתכנון ערים ולתצורה שלהם, לרבות שירותי תחבורה, כדי לאפשר ניידות ופעילות של הזקנים במקומות מגוריהם;
 
  וועדת הכנסת לגיבוש תוכנית אב לאומית לזקנה 
יושבת בימים אלו ,כדי לתכנן תכנית  מקיפה וכוללת, לטווח בינוני ורחוק,
בסוגיות ובאתגרים העיקריים בנושא אוכלוסיית האזרחים הוותיקים.
מכיוון שהנושא עולה על שולחן הכנסת ממש בימים אלו 
אנו מבקשים לשמע את דעתכם לגבי תעדוף הנושאים הבוערים.