Login
In order to get your User name and Password
Register here

Synopsis

מגפת הקורונה מאיימת לשנות את האופן בו אנו תופסים את הזִקנה. ההבחנה בין צעירים לזקנים כשתי קבוצות נפרדות וקריאות לפילוג בין דורי מאיימים על המרקם החברתי. תקופת הזקנה מאופיינת בשונות רבה, לפי כך גיל כרונולוגי אינו צריך להוות קריטריון לביסוס ההחלטות כלפי כלל הזקנים.

מדוע כולם צריכים לסבול? הקורונה היא מחלה של “זקנים”. הצעירים חשובים למשק ולכלכלה ועל כן יש לאפשר להם לעבוד ולהניע את המשק. על כן יש להפריד בין הצעירים לבין הזקנים, שהזקנים יישארו בבתיהם וכך הצעירים יוכלו להתפרנס ולהציל את המשק מקריסה.

Summary 

מתחילת משבר הקורונה התברר שהאוכלוסייה המצויה בסיכון הגבוה ביותר היא אוכלוסיית הזקנים. מציאות זו הציפה על פני השטח דעות קדומות, סטריאוטיפים והבניות חברתיות המוגדרים כ”גילנות” (ageism) – אפליה לרעה של אנשים על בסיס גילם.

ההבחנה בין צעירים לזקנים כשתי קבוצות נפרדות והצגתם של אנשים זקנים כקבוצת הסיכון העיקרית השרו על הצעירים את התחושה שזו לא המחלה שלהם והעמיקו את המתח הביו דורי. התפיסה החברתית לפיה אנשים זקנים הם פחותי ערך, ומהווים נטל על החברה ועל מערכת הבריאות הובילה להשמעת קולות הקוראים לבודד את הזקנים על מנת להציל את המשק או להקריב אותם למען הכלל.