מכיוון שתקופת הזקנה מאופיינת בשונות רבה בין היחידים,

גיל כרונולוגי אינו יכול להוות קריטריון לביסוס ההחלטות כלפי כלל אוכלוסיית הזקנים.

מגפת הקורונה מאיימת להחריף את בעיית הגילנות הקיימת ממילא ולשנות את האופן בו אנו תופסים את הזִקנה כאשר ההבחנה בין צעירים לזקנים כשתי קבוצות נפרדות וקריאות לפילוג בין דורי, יש בהן איום על המרקם החברתי.

בכדי למנוע קריסה כלכלית חייבים להחזיר את המשק לנורמליזציה בהקדם האפשרי. הבעיה היא בסיכון לעליית התחלואה הקשה .
היות ואנשים זקנים מהווים את קבוצת הסיכון העיקרית יש להגן עליהם באמצעות הפרדה יזומה בין צעירים לבין זקנים. לפיכך , עם פתיחת המשק , למען ביטחונם הזקנים צריכים להישאר בבתיהם, בסביבה מוגנת.