להתחברות
לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

מקורות

על התכנית "80 וארבע"

ד"ר יורם מערבי, חבר בוועד המנהל של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, מספר על התוכנית 80 וארבע שמשודרת ב-כאן 11 וחושף את המהות האמיתית שלשמה נועדה.
"קודם כל, מדובר בתוכנית שנרכשה מהטלוויזיה הבריטית. התוכנית מבוססת על מחקרים שקיימים כבר משנות השמונים העוסקים בפעילות בין דורית. מרבית המחקרים התמקדו בבריאות הנפש ובאלמנטים חברתיים, ומה שעושה הסדרה, למעשה בפעם הראשונה, מתמקדת באלמנטים גופניים ומעלה את נושא הקשישים לסדר היום בפריים טיים".
מרגע הצטרפותו, ד"ר מערבי היה שותף פעיל ליצירת הסדרה, החל מההחלטה על הבדיקות שיבוצעו, ודרך ההיכרות המעמיקה עם המשתתפים שכללה ביקור בבתיהם ומתן סיוע ומענה בתחום הגריאטרי.
"הסיבה שנדרשנו בכלל לפעילות בין דורית נובעת מהעובדה שהחברה שלנו יצרה לאורך ההיסטוריה פיצול בין הדורות", מספר ד"ר מערבי, "כבר די הרבה זמן גדלה פה חברה וגדל פה דור צעיר של ילדים ובני נוער שלא ממש נחשפים לזקנים באמת כהווייתם, ולכן הגישה שלהם לזקנה היא מוטעית מאד, מעוותת, והמפגש הזה משנה את הגישה הזאת. ההשפעה על ילדים וזקנים היא ברורה, רואים את זה כבר מהימים הראשונים. ילדים שבגיל הזה תפישת העולם שלהם רק מתעצבת, פתאום מבינים ומקבלים את הזקנים האלה. הם גם מקבלים יותר ביטחון בגלל שלזקנים יש את הסבלנות להסביר דברים שלצעירים, ואולי גם להורים שלהם, יש פחות. באשר לאדם הזקן שמרגיש שהוא נזנח על ידי החברה, גם אם הוא גר בדיור מוגן מאוד יוקרתי, קשר כזה עם ילדים, שילדים מסתכלים עליך, מקשיבים לך, נותנים לך אהבה בחזרה הוא בוודאי קשר שמשנה את החיים שלך בצורה משמעותית".
התוצאות שהניבה התוכנית 80 וארבע הן חלק זעיר מכל מה שניתן עוד להשיג בתחום הזקנה, בחיבור הבין דורי ובשיפור חייהם של הזקנים אם רק תתקבל הכרה ותמיכה מרשויות ארציות ומקומיות.
"אנחנו רוצים לקבל תמיכה של כל הגופים. זו לא רק הממשלה, יש גם את המגזר השלישי, יש גם עמותות, יש הרבה גורמים שיכולים להפיק תועלת מהחיבור הזה וירצו אולי להצטרף. רשויות מקומיות, משרד החינוך, עמותות שעוסקות בטיפול בזקנים ואולי גם המגזר הפרטי, יש הרבה אפשרויות לחבר. המסר העיקרי שאני רוצה להעביר הוא שהחיבור הזה הוא דבר מתבקש, הוא דבר טוב והוא ייצור חברה שגם בעתיד, הצעירים שיהפכו להיות זקנים יהיה להם טוב יותר".
על מנת לקדם את הנושא, ד"ר מערבי מתכוון לפנות לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו, אך מדבריו עולה החשש מפני חסמים שלדבריו באים לידי ביטוי בעיקר בביורוקרטיה וברגולציה הקיימת בתוך הפקידות של משרד החינוך.
"לי באופן אישי יש תקווה שאפשר יהיה לעשות יותר דברים מאשר רק הנושא הבין דורי. כלומר, אני כגריאטר מעורב בפעילויות רחבות בנושא הזקנה הרבה מאוד שנים, ככה גם הגעתי לאגודה לגרונטולוגיה, לוועד המנהל, ובעיני רוחי הייתי רוצה לשנות לחלוטין את הצורה שבה אנשים זקנים מזדקנים במדינת ישראל. זה לא רק העניין הבין דורי, זה גם היחס לחברה הזקנה בכלל, זה גם נושא הבריאות של הזקן, נושא של תשתיות שיאפשרו לזקן להישאר בסביבה שלו ולהישאר פעיל ולהזדקן בזקנה מוצלחת. החברה צריכה להכשיר אנשי מקצוע, לבנות שכונות ובתים הרבה יותר מתאימים לזקנים, לחנך את האנשים, יש הרבה דברים שצריך לעשות. אני פועל בכיוונים האלה איך שאני יכול, אני מלמד אנשים בפקולטה לארכיטקטורה ובמקומות נוספים כדי לעשות כמה שיותר צעדים לשיפור היחס של החברה שלנו כלפי זקנה. כולנו נזדקן וכדאי שיהיה לנו טוב להזדקן".

סוגיות קשורות

מקורות קרובים