Login
In order to get your User name and Password
Register here

Synopsis

זקנה להט”בית – השתלבות מול ייחודיות

האם יש לפתח שירותים ייעודיים נפרדים או לשלב בקהילה?

בעד שירותים יעודיים לקהילה להט”בית

בעד שירותים יעודיים לקהילה להט”בית

להט״בים בזקנה בישראל הם קהילה הולכת וגדלה בעלת מאפיינים שונים מהמאבק הגאה הידוע והמתוקשר. עבור אוכלוסייה זו, מעצימה הזֽקנה, אתגרים וקשיים, בו בזמן שהיכולת לקבל עזרה להתמודד עם קשיים אלו, פוחתת. כפי שניתן לקרוא כאן, לאורך החיים אוכלוסיית הלהט”ב משתמשת הרבה פחות במערכות בריאות ובשירותים חברתיים, ולרוב חבריה מגיעים לטיפול רק במצבי “אין ברירה”, וזאת גם משום שמערכות הבריאות לא מותאמות לצרכיהם (ראו כאן).כל אלו מובילים להתפתחותן של מחלות רקע ומצבי קיצון רגשיים ורפואיים (בהשוואה לאוכלוסייה הכללית) .

 

 

בזקנה תופעה זו אף מועצמת: לרבים מהם יש פחות על מי להישען, והם חווים הדרה חברתית כפולה (בשל היותם הן זקנים והן להט”בים), וזו מעמיקה בהם את תחושת הדחייה (בתוך הקהילה הלהט”בית עצמה ומחוצה לה) ראו כאן וכאן.

משום כך, ולאור היחס העוין שזקנים להט”בים מקבלים לעיתים בפנייתם לשירותים חברתיים ובריאותיים דווקא בתקופת החיים בה הם זקוקים לכך יותר מכל, יש להקצות להם משאבים ייעודיים לפיתוח שירותים נפרדים
בשלל תחומי החיים (לרבות פעילויות חברתיות, מועדונים ואף הקמה של מסגרות דיור).

בעד הכללה והשתלבות

בעד הכללה והשתלבות

שילובם של זקנים להט”בים בקהילה הוא ביטוי של הגישה ההומניסטית הדוגלת בעיקרון של נורמליזציה של תפקידים חברתיים ומערכות יחסים בקהילה. בהתאם לכך יש לדאוג למתן תמיכות והכוונה לסביבות טבעיות שמעניקות הזדמנויות ותנאים הדרושים לאנשים, כדי שייקחו חלק בתפקידים חברתיים נורמטיביים.
המטרה היא לתת הזדמנות לחיות בקהילה, להיות מוערך כאדם עם תכונות ויכולות ייחודיות – כמו כל אדם אחר.

שילוב קהילתי הוא תוצר טבעי של הסתגלות טובה בתחומי התפקוד החברתי, באמצעות מימוש מערכות יחסים, טיפול עצמי ומיומנויות של חיים עצמאיים.

שילוב בקהילה הכללית של אוכלוסיית הלהט”ב בזיקנה יכול להתבצע בדומה למה שקיים כיום, במקומות עבודה ליברליים – ראו כאן.

בהתאם לתפיסה זו יש לשנות מבפנים את המערכת, כך שתאפשר הכלה ושילוב של אוכלוסיות מגוונות בתוכה.
לשם כך בֽמקום להפנות משאבים לבניית מסגרות ייעודיות שיעמיקו את הפערים וישרישו את ההרחקה, ההדרה ותחושות הזרות והניכור של הקהילה יש לטפל בבעיה באופן מיטבי באמצעות הנגשת זכויות והכשרת אנשי צוות בתחום הרפואה והטיפול והזקנה. לא לייצר מערכות רפואה ורווחה חלופיים, אלא להתאים את אלו הקיימות לצרכים המשתנים של אוכלוסיות שונות ומגוונות.

“Tailor made” גם וגם וגם

“Tailor made” גם וגם וגם

התשובה אמורה להיגזר מתפיסת איכות החיים.

השאלה החשובה היא איזו מסגרת תוכל לספק את צרכיו המיוחדים של האדם הספציפי: צרכים חברתיים, רגשיים ופיזיים.
יש לזכור כי צרכיו של האדם משתנים במהלך החיים, ועל המסגרת המומלצת בעבורו להתאים לייחודיותו.

Summary

כשאר הזקנים גם זקנים להט”בים, מתמודדים עם פגיעות, אבדנים ושינויים במצבם הפיזיולוגי חברתי ומשפחתי. עם זאת בקרב הלהט”בים, עם הגיל מועצמים קשיים אלו ביתר שאת. אירועי החיים הייחודיים לאוכלוסייה זו, לרבות אפליה ויחס לא הולם שחוותה מצד החברה בעבר (כפי שאפשר לראות כאן) הביאו לכך שבזקנתם להט”בים רבים חשים מודרים יותר בודדים יותר וחוששים לפנות לקבלת שירותים. מכאן, נשאלת השאלה האם בתקופת חיים זו על החברה לשלבם בתוך המערכות הקיימות או שלאור צרכיהם הייחודיים יש לפתח עבור אוכלוסיית הלהט”ב שירותים ייעודיים?

(כתבה: נועה בכמן)

The Discussion

x

בשלהי שנות ה90 של המאה הקודמת בהיותי מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור של עיריית תל אביב יפו, היינו חלוצים בפתיחת פעילות נפרדת ללהט”בים מבוגרים. פתחנו פעילות ייחודית כדוגמת מועדון במרכז היום הרב שירותים לגיל הזהב ברח’ רש”י 48. זאת במסגרת פעילויות מקצועיות נוספות לאוכלוסייה הלהט”בית, כמו מרכז דרור. קראנו לפעילות – גייז זהב.הבנו כבר אז שהאוכלוסייה המבוגרת הלהט”בית זקוקה לתשומת לב ולפעילות ייחודית, שתהווה תמיכה מקצועית ורגשית לאוכלוסייה. כבר אז זיהינו מאפיינים באוכלוסייה- אלו שיצאו מהארון ואלו שלא יצאו מהארון. אלו שחיים ביחידות ואלו שהם בעלי משפחה סטרייטית ואלו שמקיימים אורח חיים להט”בי.

את הפעילות ריכז יואב בן ארצי. עו”ס מקצועי ובעל נשמה יתירה במינהל. אינני יודע אם הפעילות ממשיכה היום, כיוון שסיימתי תפקידי ב2008

זאב פרידמן

Contents

מה דעתכם ?

לקריאה

Last Posts

user profile image
זאב פרידמן
12.07.2022 10:28

בשלהי שנות ה90 של המאה הקודמת בהיותי מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור של עיריית תל אביב יפו, היינו חלוצים בפתיחת פעילות נפרדת ללהט”בים מבוגרים. פתחנו פעילות ייחודית כדוגמת מועדון במרכז היום הרב שירותים לגיל הזהב ברח’ רש”י 48. זאת במסגרת פעילויות מקצועיות נוספות לאוכלוסייה הלהט”בית, כמו מרכז דרור. קראנו לפעילות – גייז זהב.

הבנו כבר אז שהאוכלוסייה המבוגרת הלהט”בית זקוקה לתשומת לב ולפעילות ייחודית, שתהווה תמיכה מקצועית ורגשית לאוכלוסייה. כבר אז זיהינו מאפיינים באוכלוסייה- אלו שיצאו מהארון ואלו שלא יצאו מהארון. אלו שחיים ביחידות ואלו שהם בעלי משפחה סטרייטית ואלו שמקיימים אורח חיים להט”בי.

את הפעילות ריכז יואב בן ארצי. עו”ס מקצועי ובעל נשמה יתירה במינהל. אינני יודע אם הפעילות ממשיכה היום, כיוון שסיימתי תפקידי ב2008

Participants