Login
In order to get your User name and Password
Register here

סוגיית העוני | עמוד דיון

Synopsis

סוגיית העוני

האם וכיצד? מאבק למיגור העוני או פעולות לשיפור המצב?

מיגור העוני

מיגור העוני

מיגור העוני מחייב שינוי אסטרטגי.

הוא  יכול להיעשות במספר דרכים. למשל, העלאת שיעור הקצבה מעל לגובה קו העוני. או, קביעת סל צרכים שיאפשר חיים בכבוד לזקנים וכל מי שמתחת לסכום זה יזכה להשלמה.

הצעות ברוח זו עלו בתכנית האב שגובשה בועדת פלוסקוב בכנסת או בהצעת התעשיינים .

שיפור המצב

שיפור המצב

העלאת שיעור הקצבה בוצע על ידי הממשלה מספר פעמים בשנים האחרונות ועדיים כ-170,000 זקנים חיים מתחת לקו העוני. כמובן שישנן גם הצעות נדיבות יותר כגון הצמדה לשכר המינימום. כפי שדורשת עתה ישראל ביתנו או כפי שהמליצה ועדת אללוף.

Summary

מפלגת ישראל ביתינו העלתה במו”מ הקואליציוני דרישה להשוואת קצבת הזקנה לשכר המינימום .
המטרה היא צמצום העוני בקרב קשישי ישראל שמגיע כיום לכ 21.8%.

הסוגייה העיקרית שלפנינו היא האם היעד הוא מיגור העוני בקרב הזקנים בישראל או שיפור מצבם על ידי העלאת שיעורי קצבאות הזקנה. ישנן דרכים שונות להשגת כל אחד משני היעדים הללו.

The Discussion

לפי צרכים או לפי הכנסות?

x

הטעות הבסיסית היא שכיום מחשבים את הקצבה לפי ההכנסות  ולא לפי ההוצאות.  בהקשר לכך לא משנה אם מדובר בקו העוני או בשכר מינימום . מה שצריך לבחון מה הצרכים של האדם המבוגר ולחשב את העלות שלהם ולקבוע את הקבצה לפי הצרכים הללו .

מחלוקת

יהודה לביא

x

קיום נאות וקיום הולם – נשאלת השאלה לא רק מה המשמעות, אלא גם איך מבצעים את זה. ישנם דרכים שונות, למשל בארצות-הברית, השיטה היא שקובעים מהו סל הצרכים הבסיסי שמבטיח לאנשים קיום בכבוד. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארצות-הברית קובעת מדי שנה את גובה הסכום הזה, וזה הופך להיות לקו העוני.

ישנן גישות שונות, שהן שונות מהקיים, היות והמדד הקיים מתייחס לקו העוני מצד ההכנסות, מהצד שהוא מוגדר כיום כ-50% מהשכר החציוני במשק. הגישה החדשה היא לבחון באמת מהם הצרכים האמתיים שיכולים להבטיח קיום נאות וקיום הולם לאזרחים הוותיקים.

יצחק בריק

2 Replies
  • x

    קו העוני לכלל האוכלוסיה על פי הכנסות (קו העוני בישראל מוגדר כ-50% מההכנסה הפנויה למשפחה) .איננו רלוונטי לאוכלוסיה הוותיקה .

    עלויות החיים עבור הקשישים שונות מהותית מאלו של המשפחות הרגילות בתחומים שונים שהבולט שבהם הוא ההוצאה על בריאות ותמיכה סיעודית ועוד  .  גם עלויות הדיור המוגן אינן דומות כלל לעלות שכירות רגילה .

    לכן אין ברירה אלא לקבוע את הקצבה לפי מודל של הוצאות ולא של הכנסות אוניברסליות .

    תמיכה

    יהודית לוי

  • x

    דניאל גוטליב:

    לגבי המודל האמריקאי שאותו הזכיר פרופ’ בריק . אני רוצה חד משמעית להגיד שאין להתקרב למדד האמריקאי הרשמי, הוא קטסטרופה, הוא אבסולוטי ביותר, והוא באמת מנציח עוני. . והם הגיעו להצעה דומה למה שאנחנו מציעים לפיה חוץ מהוצאות מזון שהן קשיחות (על פי קביעת תזונאים לכל אדם ) כל ההוצאות האחרות הן יחסיות .
    מודל החישוב של הוצאות מחיה אמצנו יחד עם משרד המשפטים (שם בהקשר לחייבים אצל כונס הנכסים ) . שם זה כבר נכנס לחוק, עכשיו עובדים על התקנות. מודל זה מניח הוצאות שונות לכל אדם ולכן פתחנו מחשבון. כמו שבביטוח הלאומי יש מבחן הכנסה. במחשבון נשאלות הרבה מאוד שאלות ונותן לו ערכים לגבי המצב הספציפי שלו.

    דניאל גוטליב:
    מחלוקת

    דניאל גוטליב:

x

כתבה באתר כלכליסט מזכירה עד כמה רחוקה הדרך מטיפול בעוני בקרב אוכלוסיית הקשישים.

עפ”י ההערכות, המוסד לביטוח לאומי ייכנס למצב גרעוני בעוד פחות מ20 שנה.

בין הפתרונות למצב זה עפ”י הצעת בנק ישראל:

1. העלאת גיל הפרישה לנשים- יוזמה שעוכבה כבר ב2016 ע”י שר האוצר כחלון “כדי ללמוד את הנושא” ולא יצאה לפועל עד היום (ראו כאן).

2. קיצוץ בקצבאות. ביניהן קצבאות ששר האוצר כחלון הבטיח להעלות במסיבת עיתונאים כבר ב2017 (ראו כאן)

אם כן, כיצד הדברים עולים בקנה אחד? ומה בכל זאת ניתן לעשות על מנת להתמודד עם הסוגיה הקשה?

כנסו לכתבה כאן וכתבו, מה דעתכם?

One Reply
  • יוסי רזי

Contents

קצבאות אוניברסליות או דיפרנציאליות ?

לקריאה

לפי צרכים או לפי הכנסות?

לקריאה

Last Posts

user profile image
יוסי רזי
2.11.2019 21:45

אין חולק על עצם הבעיה, הנתונים, ההמלצות.

אין חולק על משקלה הרב והשפעתה על העניים שבין הקשישים.

אין חולק על כך שיש להפעיל לחצים על קובעי ההחלטות שאכן הדבר חשוב וחיוני.

אין חולק על כך שנבחרי הציבור שהעניין קרוב לליבם, והם ידועים ומוכרים וחביבים על כולנו, הקרובים לנושא – ינסו לעשות הרבה למען זאת

ולוואי ויצליחו.

אלא שנראה שעד אשר הם יצליחו בכך – יארך עוד זמן רב מאד (ממשלה, תקציבים, עדיפויות, ועדות, ועידות,בחירות נוספות וכיוב), וזמן הוא מצרך חשוב מאד אצל בני דור  השלישי.

וההצעה שלי היא לבוא למדינה (אוצר, ממשלה)  עם הצעה של מאצ’ינג:

אנחנו נתרום והממשלה תתרום.

אנחנו – הקיצבאות של העשירים שבינינו יקוצצו ויועברו לעניים שמבינינו. אותו שיעור של קיצוץ “ייתרם” ע”י הממשלה.

נכון, רבים יתנגדו לה, יטענו שהיא סתם פופוליסטית, מקבלי ההחלטות לא יאהבו אותה כי היא פוגעת הרבה בהם, לא נאמר בה משהו על מאיזו הכנסה האיש עשיר ומאיזו – עני, אבל העיקרון די ברור.

ונראה שהעשירים לא יסבלו הרבה בעוד העניים ייהנו רבות.

user profile image
Editor
27.10.2019 18:35
כתבה באתר כלכליסט מזכירה עד כמה רחוקה הדרך מטיפול בעוני בקרב אוכלוסיית הקשישים.

עפ”י ההערכות, המוסד לביטוח לאומי ייכנס למצב גרעוני בעוד פחות מ20 שנה.

בין הפתרונות למצב זה עפ”י הצעת בנק ישראל:

1. העלאת גיל הפרישה לנשים- יוזמה שעוכבה כבר ב2016 ע”י שר האוצר כחלון “כדי ללמוד את הנושא” ולא יצאה לפועל עד היום (ראו כאן).

2. קיצוץ בקצבאות. ביניהן קצבאות ששר האוצר כחלון הבטיח להעלות במסיבת עיתונאים כבר ב2017 (ראו כאן)

אם כן, כיצד הדברים עולים בקנה אחד? ומה בכל זאת ניתן לעשות על מנת להתמודד עם הסוגיה הקשה?

כנסו לכתבה כאן וכתבו, מה דעתכם?

Participants