מבנה התגמולים בשוק העבודה מתבסס על תפיסה של פרופסיות לעומת עיסוקים שאינם מוגדרים כך.
התפיסה הפרופסיונאלית מעניקה יוקרה ותגמול למקצועות המוגדרים כפרופסיה מובחנת,
דורשים הכשרה ותעודות ומתקיימים בהם הליכי סינון ומיון בקבלה להכשרה ולתעסוקה.
בדרך כלל טיפול אינו נחשב לפרופסיה וגם כאשר חלק מעבודות טיפול –
כדוגמת העובדות הסוציאליות, מורות השיקום והאחיות בתחום הסיעוד –
עברו פרופסיונליזציה, הן מצויות בתחתית סולם השכר והיוקרה.
מקצועות הטיפול שאינם נחשבים לפרופסיה – סייעות, עובדות סיעוד (שאינן אחיות או עובדות סוציאליות , )
מטפלות משפחתונים ומטפלות במעונות יום לילדים,
מועסקות בתנאים פחותים בהשוואה לתחומי הטיפול שעברו פרופסיונליזציה.
בנוסף, פעמים רבות העסקתן של העובדות על ידי קבלני משנה מקשים
על התארגנות ומאבק משותף על שיפור זכויותיהן.
הרב אליוט נ. דורף (1990)
ההסתדרות הרפואית בישראל (אוקטובר 2019)