קבוצת “חמולה” מציעה תוכנית מגורים שוויונית, חברתית ונגישה לצעירים ולזקנים אחד
בישראל ובעולם המערבי קיימות שיטות מיון והפרדה על בסיס סוציו-אקונומי, לאומי, גילאי ועוד.
“השיטות” הקיימות כיום לחיים בגיל הזיקנה, נוטות לכיוון של הרחקת האוכלוסייה ממרקם החיים
השוטף ונוגדות את תיאוריית ההמשך (continuity theory). המשותף לכולן הוא הרחקה פיזית,
היבדלות מהסביבה, פסיביות, איבוד כמעט מוחלט של אוטונומיה ויכולת לקבל החלטות עצמאיות
בנוגע לחיים, איבוד החוויה הביתית ועוד. אלה שיטות שמקיימות ומייצרות גטאות.
החזון של מיזם זה הוא חזון למגורים במסגרת קהילה רב-דורית, שבה אנשים בני גילים שונים
מרקע כלכלי, חברתי ותרבותי רב-גוני יהיו שותפים במרחב חיים. זהו מודל המבוסס על העיקרון המסורתי
של משפחה מורחבת הכוללת דורות אחדים (“חמולה”). קהילה כזו מבקשת מחד לענות על דילמות כלכליות
ותפקודיות, ומאידך לשחזר את הדיאלוג הטבעי שאמור להתקיים בין בני גילים שונים בחברה האנושית.