לקבלת שם משתמש וסיסמא
כבר קרוב לשנה שישראל, יחד עם רוב מדינות העולם, מתמודדת עם מגפת הקורונה.
ההתמודדות כוללת איתור חולים באמצעות בדיקות, בידוד החולים והמגעים שלהם, איתור
אנשים מדבקים א-תסמיניים (אסימפטומטיים), ואמצעים כלליים להפחתת מפגשים בין
אנשים, כולל הגבלת התקהלויות, שימוש במסיכות ואף סגרים כלליים.
למרות זאת, ההצלחה בשליטה במגיפה היא חלקית, ומצריכה שיתוף פעולה מתמשך
וסיזיפי של כלל הציבור.
אמצעים אלו גובים מחירים אישיים, חברתיים, כלכליים ובריאותיים כבדים, וקיים קושי ניכר
להמשיכם לזמן רב.
ההנחה כי עם הזמן רוב האוכלוסייה תידבק ותפתח "חסינות עדר" אינה
נתמכת בנתונים, לאור העובדה שגם בישראל וגם בשאר העולם שיעור הנדבקים
מהאוכלוסייה עד כה הוא לרוב פחות מ 10% – .
מספר זה רחוק מאוד מהנדרש ליצירת חסינות העדר, והדרך לשם תהיה זרועה בממדי
תמותה שהחברה שלנו אינה יכולה להשלים עימם.
אסטרטגיית היציאה היחידה שבאמת תוכל לסיים את המשבר, היא הדרך שבה הסתיימו או
דעכו מגיפות אחרות בהיסטוריה (כמו לדוגמא האבעבועות השחורות, שיתוק הילדים – פוליו,
חצבת ועוד) , דהיינו: חיסון האוכלוסיה.
מתחילת הפנדמיה מדענים ורופאים בכל העולם עבדו בקצב חסר תקדים לפתח חיסון כנגד הוירוס,
ומאמץ זה הגיע עכשיו לישורת האחרונה ומניב מספר חיסונים יעילים מאוד ובטוחים.
מאת ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים האוניברסיטאי אסותא
אשדוד, מרכז הצוות לטיפול במגיפות ומזכיר הצוות לחיסוני קורונה, משרד הבריאות
אריאל בולשטיין | ישראל היום | 19.11.2020
מתוך ערך "התנגדות לחיסונים" | ויקיפדיה