מקורות

"חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" קובע הגדרות וסייגים לכשרות משפטית ויכולת קבלת החלטות במצבים שונים (גיל, מצב קוגניטיבי, נפשי ועוד). ומציג גבולות ותקנות לצורך במינוי אדם חיצוני עבור קבלת החלטות.

לעיון בלשון החוק לחצו כאן

התיקון ה18 לחוק הכשרות המשפטית (ההצעה הוגשה ב2014, והתיקון אושר במרץ 2016) מציב סייגים לסמכויות האפוטרופוס ושם דגש על שימור עצמאות ויכולות שעוד קיימות באדם שמונה לו אפוטרופוס (זהו המינוח הנכון כיום, לעומת 'חסוי' בו השתמשו בעבר).

בתיקון הרחבה של המושג "ייפוי כוח מתמשך", מתן האופציה למינוי "תומך בקבלת החלטות", ומוגדרת בחוק החשיבות לשמירה על רצון האדם שמונה לו אפוטרופוס בכל מחיר ותוך מינימום שלילה של עצמאות.

מתוך "דברי הסבר להצעת החוק":

מאז נחקק החוק חלו שינויים מרחיקי לכת בתפיסות החברתיות בארץ ובעולם, הן בנוגע לאנשים עם מוגבלויות והן בנוגע לאנשים בגילאים מבוגרים. שינויים אלה באו לידי ביטוי גם באמנות בינלאומיות (…).

במסגרת שינויים חברתיים אלה, הוחלפה הגישה הפטרנליסטית כלפי קבוצות אוכלוסייה אלה, אשר ראתה בהן קבוצות חלשות הזקוקות לסעד ולהתערבות מטעם המדינה – סעד והתערבות אשר את תוכנם קבעה המדינה באופן חד–צדדי, ובמקומה צמחה גישה השמה דגש על כבודם ועל זכויותיהם של אנשים מקבוצות אלה, הן זכויות אזרח שמהן נהנה כל אדם והן זכויות הנובעות ממצבם הייחודי. גישה זו מבקשת להעצים ולהגביר את עצמאותם של אותם אנשים. הגישה האמורה גם שמה דגש על שונותו ונבדלותו של כל אדם ואדם, על קיומו של מגוון מוגבלויות אשר אין להתייחס אליהן כמקשה אחת וכן על הצורך בכיבוד רצונו של האדם המסוים, עד כמה שאפשר, ושיתופו בהחלטות הנוגעות אליו. שינויים אלה באו לידי ביטוי גם בחקיקה בתחום האפוטרופסות בעולם. האפוטרופסות (guardianship (אשר נועדה במקורה לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם ולהגן עליהם מפני ניצול ופגיעה של אחרים, או מפני פגיעה שלהם בעצמם, הפכה, לא אחת, לכלי המגביל את זכויותיו ואת חירותו של מי שמונה לו אפוטרופוס, לקבל החלטות בנוגע לגופו או לרכושו או לבצע פעולות בקשר להם. הדבר אמור במיוחד לגבי מי שמונה לו אפוטרופוס, אשר אינו מסוגל לדאוג לכלל ענייניו, אך הוא עדיין בעל כושר שיפוט מלא או חלקי. יצוין כי בשונה מהמצב המשפטי במדינת ישראל שלפיו כשרותו המשפטית של אדם נשללת רק בהכרזתו כפסול דין, הרי שבחלק מהמדינות האפוטרופסות טמנה בחובה גם שלילת כשרות משפטית, ובכך הפגיעה הייתה מרחיקת לכת עוד יותר. בחוקים שנחקקו במהלך העשור האחרון בתחום האפוטרופסות במדינות כמו קנדה, אנגליה, אוסטרליה, שוודיה ועוד, הוחלפה הגישה הישנה בגישה חדשה המבוססת בעיקרה על עקרונות אלה: )1 )עקרון הצורך – אין למנות אפוטרופוס לאדם אלא אם כן יש צורך אמיתי בכך לשמירת טובתו וזכויותיו; )2 )עקרון האמצעי הפחות מגביל – אין לנקוט אמצעי המגביל את זכויותיו של אדם ואת חירותו כאשר ניתן להגיע למטרה שלשמה ננקט האמצעי, בדרך פחות מגבילה.

התיקון ה18 לחוק האפוטרופסות (2016)

דברי הסבר להצעת החוק (2014)

לחזרה ללשון החוק לחצו כאן

לחזרה לתיקון ה18 לחוק האפוטרופסות (2016) לחצו כאן

לחזרה לדברי ההסבר להצעת החוק (2014) לחצו כאן