In order to get your User name and Password
“חוק החיסונים” הראשון (Vaccination Act) חוקק בשנת 1853 בממלכה הוויקטוריאנית. תחילה הגדיר את מתן החיסונים נגד אבעבועות שחורות כחובה בבריטניה במהלך שלושת חודשי חייו הראשונים של התינוק. בהמשך הורחב והוגדר עונש מאסר או קנס להורים שיתנגדו לחיסון או להוצאת נוזל השלפוחיות (הסרום) מתינוק שחוסן. החוק היווה חידוש פוליטי שהסמיך את הממשלה, בשם טובת בריאות הציבור, להתערב בחופש הבחירה ובחירות האזרח. בעקבות ההפגנה כנגד חוק החיסונים בשנת 1885, בה יצאו למעלה מ 100,000 לרחובות לסטר. הוקמה ועידה מקצועית ממלכתית לבחינת חוק החיסונים, בשנת 1889, הוועידה ישבה כשבע שנים ושמעה עדויות בעד ונגד החיסונים ובשנת 1896 יצאה עם המסקנות הבאות: הכרה בחשיבות הרבה של החיסון נגד אבעבועות שחורות, אישרה שהשימוש בנוזל השלפוחיות עלול להדביק במחלות אחרות, אפשרה את ביטול הקנסות המצטברים ועונשי המאסר כמחווה למתנגדי החוק, וקראה להגדרת “פטור מצפוני” בחוק עבור הורים המתנגדים בכנות לחיסון וזאת כדי להבדילם מהורים המתעצלים או אדישים לחיסון ילדיהם. בעקבות מסקנות אלו שונה החוק בשנת 1898. החוק החדש אפשר בקשת פטור מנומקת מטעמים מצפוניים. בשנת 1946 ביטל הפרלמט הבריטי את חוק חובת החיסונים.
בשנת 1807 הוחל חוק המחייב ביצוע חיסון נגד אבעבועות שחורות לכלל האוכלוסייה במדינת מסצ’וסטס, מה שהוביל לתנועות מאורגנות של מתנגדי חיסונים בשם החירות וחופש הפרט. ההתנגדות הובילה, לביטול החוק בחלק ממדינות ארצות הברית (אילנוי, מינסוטה, קליפורניה ועוד). כיום נהוגה שיטת “התמריץ השלילי”, אין חובת חיסון אך כניסת הילד לבית הספר מותנת בהשלמת כל חיסוני החובה. החוק מאפשר פטור על רקע רפואי (בכל המדינות), ומשנת 2006, ניתן לקבל פטור מטעמים דתיים (ב-48 מדינות) ו/או אמונות אישיות (ב-19 מדינות).
עד מרץ 2018 החוק חייב לחסן ארבעה חיסונים בלבד. במרץ 2018 נחקק חוק שהורים יחויבו לוודא שילדיהם מקבלים לפני תחילת שנת הלימודים עשרה חיסונים. באוגוסט 2018 הממשלה השעתה החלטה זו.
נכון לשנת 2018, לא קיים בישראל חוק המסדיר חובת חיסונים. עם זאת, עקב התפרצות מחלת החצבת בישראל לקראת סוף שנת 2018 החלו בכנסת יוזמות חקיקה שמטרתן להסדיר את הנושא. בין ההצעות ניתן לראות סנקציות כלכליות, ומניעת גישה למוסדות חינוך לילדים שאינם מחוסנים.
הרב שלמה זלמן אוירבך כתב שלפי ההלכה יש סמכות למדינה לחייב נטילת תרופה ניסיונית מכח דינא דמלכותא דינא, כי בסמכות המלכות להוציא למלחמה באויבים וגם בחיידקים.
