מעשה כזה נחשב לאיסור חמור, עליו נכתב בפוסקים “המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא”[1]. על פי ההלכה, האדם שנברא על ידי ה’, אינו שליט יחיד על חייו, לעשות בהם כראות עיניו – בניגוד לגישה המודרנית הדוגלת באוטונומיה מלאה לבחירת האדם.
המקור ההלכתי