גיל כרונולוגי הוא גורם מרכזי בתגובה החברתית להתפרצות הקורונה ברחבי העולם.
התפרצות הקורונה הוצגה, הן בקרב אנשי מדיניות והן בתקשורת ובחברה בכלל,
כ”בעיית הזקנים”, ובשיח הציבורי קודמה חלוקה ברורה של גילאים, המפרידה בין
צעירים לזקנים (2020 ,.Ayalon et al).
מדינות רבות וישראל ביניהן, הדגישו את חשיבות הבידוד החברתי של הזקנים,
ולא של כלל האוכלוסייה. גישה זו קיפלה בתוכה את המחשבה שזקנים חיים על
כספי הפנסיה שלהם, ולכן נמוך הסיכוי שיחוו השלכות כלכליות מרחיקות לכת
בעקבות הבידוד החברתי. יתר על כן, זקנים כבר “חיו את חייהם”, ועכשיו הגיע
זמנם לפרוש.
אלה הם מסרים גילניים, מכיוון שהעדשה היחידה שהם מתבוננים דרכה היא הגיל
הכרונולוגי, ואוטומטית הם מייחסים לגיל מבוגר פגיעּות, תלות ותרומה מוגבלת.
ראייה זו מתעלמת מהמגוון המאפיין במיוחד את הגיל מבוגר, ומשטחת לקבוצה
הומוגנית את כל האנשים מעל גיל מסוים.
להמשך קריאה: גילנות ומתח בין דורי בעידן הקורונה
אנגליה ווילס (2007)
רות לנדאו ושירלי וורנר (2015)