להתחברות
לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

האחריות לטיפול בזקן | מקורות

ביטוח סיעודי פרטי בישראל

ממצאי מחקר בתחום הביטוח הסיעודי הפרטי בישראל, שמטרתו לתאר את שוק הביטוח הסיעודי הפרטי בארץ במובנים של גודל השוק, שחקנים מרכזיים, סוגי פוליסות ותפקיד הממשלה בשוק. בנוסף המחקר מנסה לנתח את הגורמים המשפיעים על בעלות על ביטוח סיעודי פרטי.

הדוח הנוכחי מסכם את ממצאי סקר אוכלוסייה שנערך ב על ידי מאיירס-ג'וינט- מכון ברוקדייל 3 בנושא הביטוח הסיעודי וכן נתונים פיננסיים על השוק, פוליסות הביטוח הסיעודי המשווקות על ידי קופות החולים ופוליסות מרכזיות שמשווקות על ידי חברות הביטוח. המחקר בדק מגוון רחב ביותר של גורמים המשפיעים על הביקוש לביטוח סיעודי ומאפיינים של בעלי ביטוח זה.

סיכום ודיון מתוך המאמר:

מחקר זה הוא הראשון מסוגו בישראל וניכרת תרומתו במידע חשוב על הביקוש לביטוח סיעודי ועל הגורמים המשפיעים עליו. מידע זה צפוי לסייע לקובעי המדיניות לנצל באופן מיטבי חלופת מימון זו במצב שבו הטיפול הסיעודי עדיין לא נכלל בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

שוק הביטוח הסיעודי-

ממצא עיקרי במחקר הוא גודל שוק הביטוח הסיעודי בישראל (כ 60%), לעומת שיעורים נמוכים הרבה יותר במדינות אחרות. מנוף השיווק העיקרי של הביטוח הסיעודי, שהיה דרך ביטוחי הבריאות האחרים (משלים ומסחרי), הוא כנראה הסיבה המרכזית לכך. ממצא זה מעלה סוגיה ערכית לגבי המידה ש"הצטרפות אוטומטית" כ"ברירת מחדל" רצויה לכיסוי מצבי קטסטרופה שלקופת החולים או למדינה יש עניין לכסות באמצעות מערכת הביטוחים הקיימת. מצד אחד, צירוף אוטומטי יעיל מבחינת השגת המטרה של כיסוי רחב; מצד שני, ייתכן שיש בכך פגיעה בזכות הצרכן לבחירה מודעת ומושכלת.
ממצאי המחקר מלמדים כי שיעור המדווחים שיש להם ביטוח סיעודי גבוה בקרב השכבות החזקות יותר באוכלוסייה, ולאו דווקא בקרב אלה המצויים בסיכון גבוה .לא נמצאו הבדלים בשיעורי הבעלות בין החולים הכרוניים לבין האחרים בביטוח סיעודי כלשהו (39%). אולם, שיעורי הבעלות על ביטוח סיעודי דרך הקופה וביטוח מסחרי נמוכים יחסית בקרב אלה שהיו חולים אי-פעם במחלות כרוניות מסוימות. ממצא זה יכול להיות קשור לכשל שוק של סלקציה שלילית מצד המבטחים.
כלים להגברת הידע, המודעות והשימוש המושכל של הצרכנים בביטוח הסיעודי-

ייתכן שנדרשת התערבות פעילה של המדינה גם להגברת הידע והמודעות בציבור, ואולי אף לעידוד הרכישה בקרב קבוצות יעד במעמד הביניים. ניתן להפוך את הביטוח הסיעודי לכלי יעיל יותר למימון הטיפול הסיעודי באמצעות פעולות מתאימות, כגון: המשך הסדרת הביטוח הסיעודי על-מנת לעורר את אמון הציבור במוצר זה והפצת מידע על מצב סיעודי ומידע לגבי אפשרויות המימון (הציבורי והפרטי) שיסייעו לאנשים להתגבר על הפחד והרתיעה ממחשבה על הנושא ויעודדו אותם להתכונן באופן מעשי לקראת האפשרות שבבוא היום יזדקקו לטיפול סיעודי .יש לזכור כי רמה נמוכה של ידע ומודעות לצורך בביטוח סיעודי יכולה אף היא למנוע את רכישת הביטוח הסיעודי והשימוש בו.
כאשר שוקלים את הביטוח הסיעודי כחלופה למימון הטיפול הסיעודי, יש להביא בחשבון את החסמים העומדים בפני האנשים המעוניינים לרכוש ביטוח סיעודי, הקשורים למאפייני הביטוח (ההטבות הניתנות בביטוח ומחיר הביטוח), וכן, את העמדות שיש לציבור כלפי חברות הביטוח (אמוּן וביטחון ביציבות החברות). לדוגמה, הביטוח הסיעודי אינו מכסה מוגבלות קלה של קשישים סיעודיים (כאלו המוגבלים בפחות משלוש פעולות ADL או חולי אלצהיימר בשלבים הראשונים של המחלה), גם אם יש בבעלותם פוליסה. אנשים אלה אמנם זקוקים לעזרה, אך לא יוכלו להיעזר בביטוח. לפיכך, יש מקום להסדרה נוספת של התחום (למשל הרחבת הכיסוי גם למקרים אלה), כך שהביטוח הסיעודי יוכל להיות רכיב משמעותי יותר במימון הטיפול הסיעודי.
לאור השיעור הגדול של בעלי ביטוח סיעודי שאינם מודעים לכך (כ20%), נדרשת להערכת החוקרות הסדרה של קשרי הגומלין בין חברות הביטוח לגופים ציבוריים (כמו משרד הבריאות וקופות החולים). כך ניתן יהיה לנצל באופן יעיל יותר מקורות מימון הקיימים במערכת. שיתוף פעולה אפשרי ייתכן בתפר שבין בעלוּת על ביטוח סיעודי לבין סבסוד האשפוז הסיעודי על-ידי משרד הבריאות (מתן "קוד" לחולה סיעודי).

 

מקורות קרובים

Avatar

דו"ח מבקר המדינה

על המדינה להבטיח זכויות בסיסיות של קשישים הזקוקים לסיוע סיעודי

Avatar

הגיע הזמן לטפל בדור הסנדוויץ'

דה מרקר - סימונה מורלי - נטל כבד ושוחק - השגחה על ההורים לצד