דיירי מוסדות הדיור המוגן ובתי האבות ספגו מהלומה במגפת הקורונה.
כמעט חודשיים לאחר ההסגר שנכפה עליהם, הם מבקשים לשוב לשגרה ומספרים על הבדידות,
החששות והתקווה.
"כל עוד המדינה הורתה על סגר לכולם ואף אחד לא יצא, אפשר היה להבין את ההנחיה
שאסור לנו לצאת, אבל לא ייתכן שכולם יכולים לטייל במדינה ושרק לזקנים אסור לצאת.
אני נכה צה"ל, קיבלתי כדור ברגל, הרופאים אמרו שאני צריך ללכת לבדיקה,
אבל פה שמים שומרים וסוגרים את הדלת כך שאני לא יכול ללכת. אני לא מבין את החשש שלהם,
אנשים זקנים בכל מקרה ימותו לפני הצעירים. גם לפני הקורונה מתו. אי אפשר לעשות חוק
ולשים שומרים שלא ייתנו לנו לצאת. הזקנים יכולים להחליט על עצמם."
אומר משה שמידט (94), דייר בבית אבות בתל אביב
30/4/20 | טלי חירותי סובר | דה מרקר
ראיון עם פרופ' בריק בגלי צה"ל על נייר העמדה שפרסמה האגודה, הקורא למשרד הבריאות