כאשר עובד מחזיק במשרתו לאורך שנים ללא הגבלת זמן, נחסמת דרכו של הדור הצעיר מקידום ופיתוח. אי כניסת 'דם חדש' למערכת מגבילה את יכולת התחדשותה.
למרות השיפור במצבו הבריאותי והתפקודי של העובד המבוגר השינויים והגמישות הנדרשים במשק עבודה מודרני אינם מתאימים לאוכלוסיה המבוגרת .
בנוסף, העדרו של קריטריון אובייקטיבי לפרישה תוביל למתח בין העובד למעביד סביב ההחלטה על מועד הפרישה ובכך יפגע גם בעובד ויעצים את העלבון והפגיעה הרגשית כתוצאה מפיטוריו.
אנשים רבים רוצים ויכולים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפרישה הפורמלי הקבוע בחוק, והסיבות מגוונות (השלמת הכנסה, רצון לתרום ולחוש בעלי ערך, וגם נכונות להמשיך ולהשתמש בניסיון והיכולות היקרים מפז לטובת החברה)
העובדה שאנשים לא יכולים להמשיך לעבוד לאחר הגעה לגיל כרונולוגי שרירותי, מהווה אפליה.
הזכות לעבוד היא זכות יסוד בעלת ערך מוסרי, חברתי וכלכלי ואין למנוע אותה מאדם כלשהו ללא בחינה והסבר פרטניים. להמלצות האגודה באשר לגיל הפרישה ראו כאן (עמוד 110).
סוגיה זו עוסקת בשאלת חובת הפרישה עצמה,
לדיון בסוגיה בנושא דחיית הגיל למתן קצבאות, במיוחד לגבי נשים – ראו כאן