בחירה רציונלית- כאשר אדם מקבל בשורה עגומה, הוא מושפע מכך נפשית ומתקשה לראות את האור בקצה המנהרה. אי אפשר אף פעם להפריד דיכאון סביב פרוגנוזה קשה עם הבחירות שהאדם נדרש להן סביב קבלת הבשורה.  על כן הבחירה שלא לקבל טיפולים היא נמהרת ואינה חופשית באמת. חשוב לאפשר לאדם עוד זמן על מנת לעבד ולשקול מחדש, והדרך לעשות זאת היא לשכנע לפחות להתחיל ולקבל טיפולים.

לחץ חברתי על הזקן- כאשר סירוב לקבלת טיפולים רפואיים הוא אופציה, במצבים של עלות גבוהה ומעמסה על המשפחה עלול הזקן לחוש חובה לסרב לאותם טיפולים ולחץ גדול שלא להיות לנטל על הקרובים לו. (הרב שרלו)

לנצח את הסטטיסטיקה- כאשר צוות רפואי מספר למטופל על סיכויים קלושים להבריא ממחלה, המטופל עלול להאמין שאין לו את הכוחות והמשאבים על מנת להתמודד עם המאבק על החיים, וביחד עם הסיכוי הגבוה שהניסיון לא יישא פרי יבחר לוותר על הקושי הכרוך בטיפולים כימותרפיים או בניתוחים אגרסיביים שנדרשים לשם החלמה. עפ”י מחקרים (סורקין וחב‘) התמיכה והנוכחות של הסביבה יכולה להשפיע על מצב הבריאות, ותפקידה של המשפחה לחזק ולשכנע להמשיך במאבק, רק בשביל הסיכוי הקלוש שהקרוב האהוב יבריא (ד”ר בר טור על התאבדויות).

תקווה היא לא מילה גסה- הסכמה לקבלת טיפולים משמעה ניסיון להיאבק במחלה, והודאה ברצון העז להמשיך לחיות. כאשר הסיכויים קלושים, מפחיד להודות שאתה רוצה לחיות, כל כך רוצה שזה כואב. זה יהפוך את כישלון הטיפולים לכישלון אישי, והאכזבה של האדם והמשפחה תהיה מרה שבעתיים. המטופל וסביבתו צריכים להיות ערים להשפעה של הפחד מתקווה, ולהבין שצריך לאמץ אותה בשתי ידיים על מנת לקבל סיכוי לחיות. התקווה גם נותנת משמעות ומטרה לחיים, קצרים ככל שיהיו- יש במה להיאחז.

אחריות ומשמעות- לא רק המטופל מקבל בשורה מרה, אלא גם כל האנשים הקרובים שיש לו אחריות כלפיהם. הבחירה שלא לקבל טיפולים יכולה לפעמים להיות קלה עבור האדם עצמו, אך הסביבה הקרובה לא תקבל אפילו עוד זמן על מנת לעבד את הבשורה ולהיפרד כמו שצריך. בנוסף, המשמעות של קבלת טיפולים קשים היא שבן המשפחה הקרוב לא וויתר, הוא נלחם על מנת להמשיך ולהיות עם האנשים הקרובים לו, וגם אם לא הצליח בסוף המשפחה יודעת שניסה וזה מקל על ההשלמה בסופו של התהליך. (“שובר שורות”). דאגה לסביבה הקרובה אינה רק מסייעת לה להמשיך הלאה, אלא גם נותנת משמעות לחייו של האדם.