בבסיס אסטרטגיית "חסינות העדר" עומדת הטענה כי כאשר יהיו מספיק נדבקים באוכלוסייה שיהפכו עמידים בפני המחלה, תיבלם התפשטות הווירוס והוא ידעך בהדרגה.

כאשר בודקים את גישת "חסינות העדר" אל מול סגר רואים כי הן בשבדיה שנקטה בחסינות העדר והן בבריטניה שהטילה סגר, היה מספר דומה של מתים למיליון נפש. מכאן שסגר אינו הכרחי, וניתן לפתוח את המשק וליצור שרשראות חסינות, כאשר אנשים מבוגרים יעטו מסכות, יישארו בבתים ויקטינו מגע.

לצפייה בדבריו של פרופ' אודי קמרון

החסם לאימוץ מודל זה בישראל הוא החשש מכמות הנפטרים הגדולה. עם זאת האוכלוסייה המבוגרת שנפגעה מהנגיף בשבדיה שונה באופן מהותי מזו שבישראל, בעוד בשבדיה לאנשים השוהים במוסדות סיעודיים נותרו חודשים ספורים לחיות, בישראל אלו אנשים שנכנסים מרצונם לבתי אבות כדי להינות משארית חייהם.

על כן יש לבדוק מי היו אותם המתים ומה ניתן לעשות אחרת בכדי להגן על האוכלוסייה שלנו.

לצפייה בדבריה של ד"ר שוש אלטוביה