תקציר
בעד חיוב גיל פרישה
כאשר עובד מחזיק במשרתו לאורך שנים ללא הגבלת זמן, נחסמת דרכו של הדור הצעיר מקידום ופיתוח. אי כניסת 'דם חדש' למערכת מגבילה את יכולת התחדשותה.
למרות השיפור במצבו הבריאותי והתפקודי של העובד המבוגר השינויים והגמישות הנדרשים במשק עבודה מודרני אינם מתאימים לאוכלוסיה המבוגרת .
בנוסף, העדרו של קריטריון אובייקטיבי לפרישה תוביל למתח בין העובד למעביד סביב ההחלטה על מועד הפרישה ובכך יפגע גם בעובד ויעצים את העלבון והפגיעה הרגשית כתוצאה מפיטוריו.
אנשים רבים רוצים ויכולים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפרישה הפורמלי הקבוע בחוק, והסיבות מגוונות (השלמת הכנסה, רצון לתרום ולחוש בעלי ערך, וגם נכונות להמשיך ולהשתמש בניסיון והיכולות היקרים מפז לטובת החברה)
העובדה שאנשים לא יכולים להמשיך לעבוד לאחר הגעה לגיל כרונולוגי שרירותי, מהווה אפליה.
הזכות לעבוד היא זכות יסוד בעלת ערך מוסרי, חברתי וכלכלי ואין למנוע אותה מאדם כלשהו ללא בחינה והסבר פרטניים. להמלצות האגודה באשר לגיל הפרישה ראו כאן (עמוד 110).
סוגיה זו עוסקת בשאלת חובת הפרישה עצמה,
לדיון בסוגיה בנושא דחיית הגיל למתן קצבאות, במיוחד לגבי נשים – ראו כאן
הדיון
האם יש לחייב עובד מבוגר לפרוש מעבודתו בהגיעו לגיל מסויים ?
עליית תוחלת החיים מחייבת התמודדות מחודשת עם שאלת הפרישה, מסיבות כלכליות וחברתיות. האם קיים גיל כרונולוגי המחייב עובד לפרוש בהגיעו אליו, ללא קשר למאפייניו האישיים, לרצון וליכולת?
בעד חובת הפרישה: כאשר עובד מחזיק במשרתו לאורך שנים ללא הגבלת זמן, נחסמת דרכו של הדור הצעיר מקידום ופיתוח. אי כניסת 'דם חדש' למערכת מגבילה את יכולת התחדשותה. למרות השיפור במצבו הבריאותי והתפקודי של העובד המבוגר השינויים והגמישות הנדרשים במשק עבודה מודרני אינם מתאימים לאוכלוסיה המבוגרת. העדרו של קריטריון אובייקטיבי לפרישה תוביל למתח בין העובד למעביד סביב ההחלטה על מועד הפרישה ובכך יפגע גם בעובד ויעצים את העלבון והפגיעה הרגשית כתוצאה מפיטוריו.
נגד חובת הפרישה : העליה בתוחלת החיים שינתה באופן מהותי את השפעתו של הגיל על תפקודו של העובד. הקריטריון השרירותי של גיל כרונולוגי איננו מתיחס ליכולותיו של העובד ומהווה אפליה גילנית כאשר אין כל קשר בינו לבין האדם הספציפי העומד מולנו ויש לבטלה (ראו כאן- סוגיה 6, עמ' 31 וגם כאן). תוחלת החיים הארוכה מייצרת תקופה ארוכה ובלתי פרופורציונלית של חיים ללא עבודה .
מקורות רלוונטיים לדיון ראו כאן
מה דעתכם בסוגיה קשה זו?
המצב הקיים
-
x
כנראה שבקרוב כבר לא תהיה להם ברירה אלא להתייחס ולהגיש את הצעות החוק, אוכלוסיית הזקנים גדלה כל הזמן ותמשיך לגדול ככל שתוחלת החיים מתארכת אנחנו קבוצת כוח בעלייה!
המחלוקת בין העמדות
-
x
ברור שיש לבטל את חובת הפרישה – בלי לפגוע בזכות לפרוש ולקבל את קצבאות הזקנה. ניתן לקבוע קריטריונים לתפקוד ראוי וטוב בכל מקצוע ובכל עיסוק.
אבל השאלה שלי היא: אם אנחנו- הזקנים – נעבוד מי יעזור לילדים שלנו? מי יטפל בנכדים ,בנכדות בכל החופשות הרבות שמשרד החינוך דואג לקיים בקנאות לאורך כל השנה? ומה עם אוגוסט – החודש הארוך ביותר בכל השנה? מי יכול להרשות לעצמו עזרה בשכר? ומי בכלל פנוי למשימה הזו? זו עבודה חשובה שאין שכר בצידה אבל – סולידריות משפחתית היא ערך חשוב מאין כמוהו – כמו עבודה.
-
x
בגיל השלישי אנשים יכולים לתרום יותר בעשיה שהיא שונה ממה שעשו לאורך חייהם – החובה להוציא אותם לפנסיה כפויה היא הרבה פעמים הדרך היחידה לפתוח בפניהם אפשרויות חדשות.
אנשים זקוקים למסגרת ובכלל זה לידיעה שמסגרת העבודה מסתיימת בשלב מסוים והם זכאים למנוחה
-
x
לדעתי ומניסיוני זה לא נכון. נבחנים הכישורים ומתבצע ראיון. הבחירה אם כן להעסיק או לא אינה נגועה בגילנות אלא עניינית לחלוטין. אין מעסיק ששורת הרווח חשובה לו שלא יעדיף את העובד הטוב ביותר
-
x
הניסיון והוותק שהעובד צבר עולים למעסיק הרבה כסף. אם לא יבטלו את חובת הפרישה אנו נראה מעסיקים שממשיכים לפטר עובדים וותיקים הכי מוקדם שאפשר כדי לשכור צעירים בעלות נמוכה יותר
-
x
עובד צריך לפרוש בזמן צריך לאפשר לעובדים האחרים להתקדם. אולם אם מקום העבודה ירצה ויאפשר לעובד להמשיך בעבודתו אז כולם יהיו מרוצים אגב אני בן 75. ועבדתי 10 שנים אחרי הפרישה עבדתי מרצוני עד אפריל 2019
-
x
לתגובותיי למעלה בעד חובה יש גם טיעוני נגד:
יש להכשיר אנשים לשינויים לאורך החיים ולאפשר להם להתפתח בהתאם ליכולות שלהם בכל שלב ולא רק בשלב הפנסיה
עניין הצורך במסגרת הוא אישי. אנשים שזקוקים למסגרת לא יודעים מה לעשות עם עצמם כשהם יוצאים לפנסיה ומשוחררים מחובות וזה יוצר בעיות חדשות בעיקר לאוכלוסיה שקשה לה להתחיל דברים חדשים.
-
x
הבעיה הגדולה היא המצב הכלכלי. כשאתה בפנסיה ההכנסה שלך פוחתת בכ50%. לא כולם יכולים להרשות לעצמם את זה
סיכום הדיון
בעד חובת הפרישה
- א. צורך במסגרת זמן : כאשר יש ציפיות (משפחתיות, חברתיות וכו') להמשך עבודתם, עובדים שזקוקים לפרישה (ויש להניח שעדיין יהיו רבים כאלו) יתקשו לעשות את הצעד הדרמטי ולקבל את ההחלטה הרצויה להם ולחברה ללא תאריך מוגדר.
- ב. עזרה לילדים: לזקנים יכולים להיות תפקידים חשובים לא פחות מעבודה- כמו עזרה לילדיהם בטיפול בנכדים. במיוחד בסביבות העבודה התובעניות וימי חופש רבים ממסגרות החינוך. (ראו תגובתה של ורדה גרין)
- ג. תרומה לחברה: ניסיון החיים שצברו הזקנים יכול לבוא לידי ביטוי בפעילות חברתית כמו התנדבות, גם בהתאם למגוון הכלים שרכשו.
- ד. זכויות המעסיקים: שיקולים לגיטימיים של עלות/ מול תועלת מצדיקים לעיתים הפרשה של עובד שיכולתו נפגעה (פער תפקודי, קיבעון או רוויה פשוטה). ללא גיל מוגדר יהיה קשה למעסיק להחליף את העובד הזקן באדם שכוחו עוד במותניו. כך המעסיקים מפסידים, וזכותם להתפרנס נפגעת. הרב יהודה זולדן הפנה אותנו למאמר העוסק ברגישות שנדרשת במצב זה בראי המשפט העברי. ראו כאן
- ה. הדור הצעיר: ביטול חובת הפרישה יחסום אפשרויות בפני עובדים חדשים להתקדם ולהתפתח. הסיכוי לכך קטן אם משאירים את ההחלטה בידי המעסיק, שיודע אילו אפשרויות עומדות בפניו ויכול להפעיל שיקול דעת האם מתאים להשאיר את העובד בגיל הפנסיה או לחייבו לפרוש.
נגד חובת הפרישה
- הזכות לעבודה: כנגד זכות המעסיק לייעול (למשל בשל עלות שכר גבוהה עקב הוותק שצבר העובד). עומדת זכותו של המבוגר לתעסוקה, והפרשה ללא קשר ליכולתו היא גילנות. ביטול מוחלט של גיל הפרישה הוא הדרך היחידה לייצר התייחסות עניינית לתפקוד של כל אדם באופן אישי.
- קושי כלכלי: ההכנסות של אדם נפגעות מאוד כאשר הוא יוצא לפנסיה. כאשר עובד יודע שעומדת בפניו תקופת חיים ארוכה לאחר הפרישה, צריך לאפשר לו להחליט האם יוכל לעמוד בה מבחינה כלכלית, או שמא אין לו ברירה אלא להמשיך לעבוד. (ראו כתבה בYnet).
- שילוב בשוק העבודה: עצם קיומה של חובת פרישה בגיל מסוים משרה הלך רוח ציבורי של יחס מפלה כלפי זקנים בעבודה. כך למשל, אדם שירצה להתקבל למשרה מסוימת נמדד לא רק בהתאם ליכולותיו והתאמתו הפרקטית לתפקיד, אלא גם לפי מספר השנים שנותרו לו עד הפנסיה, ובהתאם לגילו גם נתפס מראש ככשיר פחות (עוד על הקושי בשילוב כאן).
- הפגיעה הרגשית: הפרישה הכפויה עלולה ליצור שינוי דרמטי בתחושת הערך העצמי והמשמעות עבור אנשים שהתרגלו למסגרת מוגדרת כל חייהם. (עוד על הרצון להמשיך לעבוד מפי גילה אלמגור)
סיכום הדיון בסוגיית "חובת הפרישה מעבודה":במסגרת הדיון עלו תגובות המתייחסות להשפעות פרישה כפויה על העובד ב'יום שאחרי'.
היתרונות בעד תאריך מוגדר ליציאה לגמלאות היו: עזרה לילדים ולנכדים, הזדמנות לדם חדש להיכנס למערכת, אפשרות לתרומה מסוג חדש לחברה ועוד.
מולם עלו הטיעונים בדבר הקושי הכלכלי אשר נובע מחסכון פנסיה לא מספק, ירידה בתחושת הערך העצמי, יכולת תפקוד בלתי תלויה בגיל ביולוגי, וגילנות: אשר מקשה על השתלבות מחדש בשוק העבודה בדרכים אחרות, ועוד.
ניתן למצוא פירוט מלא בסיכום הדיון כאן. (תחתית העמוד)
מוזמנים להגיב- מה דעתכם?
גישה מענינת לנושא כפית הפרישה ניתן במשפט העבריי
ניתן לראות במאמרם של הרב עו"ד ירון אונגר ופרופ' יובל סיני כאן
הרב יהודה זולדן
גישה מענינת לנושא כפית הפרישה ניתן במשפט העבריי
ניתן לראות במאמרם של הרב עו"ד ירון אונגר ופרופ' יובל סיני כאן