התקנת המצלמות מהוות סכנה גדולה משתי סיבות עקריות :

א. פרטיות הדייר: זכותו של אדם לפרטיות בסיסית, במיוחד ברגעים האינטימיים ביותר בחייו. המטרה העיקרית של המצלמות היא דווקא בשעות הטיפול האישי כמו רחצה , הלבשה וכו’.

ב. זכויות העובד : זכותו הבסיסית של כל אדם להתנהל בעבודתו בלי שעוקבים אחריו ורואים כל צעד.

מעבר לכך קיימת בעיה בעלות התקנת המצלמות . רבים ממנהלי בית האבות טוענים שהעלות תגולגל על הדיירים וזאת למרות שהממשלה התחייבה עקרונית לממנם .

לפיכך , פתרון המצלמות הוא בעייתי ויש צורך למצא דרכים חלופיות  בכדי למנוע התעללות.

להרחבה ראו  כאן.

ביטחון חיוני – קשישים הם אוכלוסיה חסרת ישע ופגיעה. מדווחים מאות מקרים של פגיעות בקשישים בבתי אבות כמו שניתן לראות כאן .

לאור הפגיעות וההתעללויות החוזרות ונשנות, אין ברירה אלא לנקוט בצעד משמעותי שירתיע וימנע ממטפלים לפגוע בקשישים.

למרות הבעיתיות הקשורה לאבדן הפרטיות המצלמות מספקות מידע אמין בנוגע להתנהלות עובדים, ובעיקר  מספקות הרתעה משמעותית. ואכן כך החליטה הכנסת בהצעת חוק זו

להרחבה  קראו קראו כאן

לא זו הדרך- יש להפעיל דרכים חלופיות

האיזונים שנקבעו בחוק